תמיד יש מה לעשות במקרה של סכסוכי שכנים, אני ממליץ תמיד גם לחפש ולבדוק אם ישנה דרך להתפשר ולהגיע להבנות כי בסה"כ שכנות טובה היא ערך והבנה היא דבר חשוב שמאפשר חיים ביחד ואוירה נעימה וחמה בבית המשותף.
מאבק משפטי הוא מאבק שבסופו יש מנצח ומפסיד, אבל למעשה כולם מפסידים כי זה הורג את התחושה הטובה בבית המשותף.
אני רוצה לבנות פרגולה במרפסת, עד איזה גובה אפשר לעלות אותה?
האם אני מחוייב לבירוקרטיה וחוקים מסויימים?
התקנת פרגולה בבניין משותף כרוכה במספר הנחיות ואישורים, וחשוב להבין את התהליך כדי להימנע מבעיות בעתיד.
אסור להפעיל באזור מגורים זיקוקי דינור, חזיזים, נפצים ודומיהם שמכילים חומרים נפיצים ושגורמים לרעש (ניתן להפעילם במרחק שעולה על 1,000 מטר מאזור המגורים, בין השעות 7:00 ל-22:00).
נשם של הבניין סוף הצינור ממוקם צמוד לחלק האחורי של המרפסת של הדירה האחרונה.
השכן סותם את הנשם בפקק וגורם לריח לנדוד לדירה שמתחת.
הנשם נועד כדי לנדף ריחות וגזים שעלולים להיות מסוכנים, לכן הוא חייב להישאר פתוח.
הריח נובע מריקבון שישנו בצינור, כנראה מתכולה אורגנית, כגון מים עומדים, חרקים ואצות.
נשם במרפסת העליונה, הוא הסוף של צינור ניקוז מי הגשמים, המים בתוכו נופלים בנפילה חופשית ומתנקזים בתחתית הצינור לניקוז הראשי של המים האפורים, לכן אם צינור זה מפיץ ריח זה עשוי להעיד על בעיה בניקוז והתחלה של סתימה בצינור.
האם ניתן לחייב דייר להוציא חפצים אישיים מחניה פרטית ?
חנייה פרטית הרשומה בטאבו, מדוע אי אפשר לשים בה דברים שאין לי מקום בשבילהם בבית?
זאת משום ש:
1. הדבר חורג מהיעוד המקורי = חנייה
2. הדבר מהווה מפגע תברואתי לעיתים (אחסון זבל, הסתתרות של בעלי חיים גוקים ועכברים...).
3. מפריע לניקיון החלל על ידי חברת הניהול
4. מהווה סכנה לשריפה.
5. לעיתים חוסם גישה למתקנים כגון ארונות כיבוי, דלת חדר טכני, עולה לגובה ומפריע למטפים... כך שזה גם מפגע בטיחותי
האם מותר לדיירים להשאיר חפצים בשטח המשותף, כגון לובי הקומה, חדר מדרגות וכו' ?
השטח המשותף בבניין שייך לכולם.
אין התקנון המצוי מדבר על איך להשתמש בשטח המשותף, רק ציון שזה צריך להיות שימוש סביר.
ולכן השארת חפצים כגון עגלות, חפצים ורהיטים במסדרון הבניין כמו למשל בקומת הלובי תלויה בהוראותיו של התקנון בבית המשותף.
באם התקנון שותק לגבי אפשרות זו הרי שהנושא נתון להסכמתם של יתר בעלי הדירות בבניין אשר יכולה להתקבל באסיפה הכללית וברוב רגיל.
ישנם דיירים שלא מבינים שהגינה היא לא פח אשפה, ולכלוך לא מתאדה מעצמו, אז מה עושים כדי למנוע את ההרגל של זריקת לכלוך מהדירה לרחבת הבניין?
כדאי מאוד להשתדל לשמור על יחסי שכנות טובים, אבל מאידך אסור שזה ירמוס את זכות הדיירים לגור במקום נקי.
כעיקרון אסור שדייר יעשה דברים שיפגעו בדיירים אחרים בבניין המשותף, זה תקף על תוספות בנייה וגם על יצירת מטרד זבל לא נעים.
כדאי להתחיל את הטיפול בכך ע"י שליחת מכתב המידע את השכן, אח"כ גם שליחת מכתב התראה לפני נקיטת צעדים משפטיים.
מקרה כזה יידון אצל המפקח על רישום המקרקעין.
מה ניתן לעשות למניעת גרימת מטרד מהמזגן - נזילת מים מהמזגן?
נזילת/טפטוף מים ממזגן הינו גורם מטרד מרכזי ושכיח בסכסוכים בין בעלי דירות בבית משותף.
במידה ונגרם מטרד מדירתו חל הצורך לעדכן אותו בגין המטרד ולבקש ממנו לתקן זאת.
במידה בו המטרד לא יטופל/יתוקן ניתן לפנות למפקחת על רישום המקרקעין לצורך הסרת המטרד.
במידה ומדובר במטרד רעש ניתן גם לפנות לרשות המקומית ואפילו למשטרת ישראל
כיצד נקבע השימוש בחניות שאינן מוצמדות בטאבו - חניות על בסיס כל הקודם זוכה?
חניות שאינן מוצמדות לאף דירה בבניין שייכות למעשה לכל בעלי הדירות.
ככלל, אין התייחסות חד משמעית בחוק המקרקעין לחניות שאינן צמודות לאף דירה, אולם יש התייחסות בפסיקה לגבי השימוש הראוי ברכוש המשותף לפיה כל בעל דירה רשאי לעשות שימוש בסביר ברכוש המשותף, ובלבד שלא ייגרם מטרד, נזק או הפרעה בלתי סבירה ליתר בעלי הדירות בבניין.
האם חלה חובה לתקן מעלית שהתקלקלה?
באחריות בעלי הדירות בבניין לשמור על תקינות המעלית, תשתיות הבניין (מים, גז, חשמל, ביוב וכיו"ב) וכן את יתר המתקנים והאביזרים של הבניין.
סירוב של מי מבעלי הדירות מלתקן את הדרוש תיקון, לרבות המעלית, מהווה הפרה של חובותיו כלפי יתר בעלי הדירות, וזאת אפילו אם התקבלה החלטה שלא לתקן באסיפה כללית או מיוחדת של בעלי הדירות.
מדי פעם אנו שומעים שועד הבית נתבע ע"י אחד הדיירים ולפעמים ע"י אנשים שנפגעו מדברים שקרו בבניין המשותף, אבל מעבר לכך לעתים הבניין המשותף נפגע מנותני השירות או אפילו הקבלן בעצמו, ואז ועד הבית צריך ייעוץ משפטי, כך שבכללי ניתן לחלק את הצורך המשפטי של ועד הבית לשלוש סוגים עיקריים:
הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין כוללת ארבעה תחומי פעילות עיקריים:
רישום מקרקעין
תשע לשכות רישום מקרקעין, בירושלים, תל-אביב, חיפה, פתח-תקווה, נצרת, נתניה, באר-שבע, חולון ורחובות. שלוש שלוחות בחדרה, אשדוד ועכו.
מפקחים על רישום מקרקעין
