תקנון מצוי

תקנון מוסכם הינו תקנון אשר הופקד בלשכת רישום המקרקעין (טאבו) ונתוניו חשופים לציבור וניתנים לצפייה, הפרטים בתקנון עצמו מסדירים את ההסכמים אשר התקבלו בין בעלי הדירות, הן ברמת הזכויות והן ברמת החובות

רק נציגות הבניין או "מתחזק" יכולים לפנות למפקח על רישום המקרקעין לשם פתיחת דיון כנגד דייר בבניין המשותף.

רק אם היא "מתחזק" כמשמעותו בחוק המקרקעין. התקשרות איתה שונה מכל התקשרות אחרת בבניין.
וצריך להיות חוזה והסכמה של ה 66% מהדיירים מסמיכה אותם להיות "מתחזק" .

גג בניין משותף, הוא גג משותף והוא חלק מהרכוש המשותף, ולכן חלים עליו כל כללי 'רכוש משותף'.
ולכן כל התקנה פרטית, דורשת את הסכמת הדיירים (שני שליש מבעלי הדירות)

רכוש משותף בבית משותף כולל את כל חלקי הבניין חוץ מהחלקים הרשומים כדירות
לכל דירה בבית משותף צמוד חלק בלתי מסוים ברכוש המשותף של הבניין
למידע נוסף ראו סעיפים 55, 57 לחוק המקרקעין

סעיף 61 לחוק המקרקעין קובע קובע כי בית משותף ינוהל באמצעות תקנון, כך:

"61.  בית משותף יתנהל על פי תקנון המסדיר את היחסים בין בעלי הדירות ואת זכויותיהם וחובותיהם בקשר לבית המשותף."

​כמו כן, סעיף 62 לחוק קובע כי בעלי הדירות רשאים לאשר תקנון מוסכם לפי הסכמתם בהתקיים התנאים הבאים, כדלהלן:

השטח המשותף בבניין שייך לכולם.
אין התקנון המצוי מדבר על איך להשתמש בשטח המשותף, רק ציון שזה צריך להיות שימוש סביר.
ולכן השארת חפצים כגון עגלות, חפצים ורהיטים במסדרון הבניין כמו למשל בקומת הלובי תלויה בהוראותיו של התקנון בבית המשותף. 
באם התקנון שותק לגבי אפשרות זו הרי שהנושא נתון להסכמתם של יתר בעלי הדירות בבניין אשר יכולה להתקבל באסיפה הכללית וברוב רגיל.