האם ישנה חובה בחוק לבצע סקר סיכונים לחיפוי הבניין כל 3 שנים?
החוק לא מחייב לבצע סקר סיכונים לחיפוי בניין כל 3 שנים באופן גורף,
אבל קיימות נסיבות שבהן ביצוע סקרים כאלה הופך לחיוני ואף הכרחי.
הנה כמה נקודות עיקריות:
נשם של הבניין סוף הצינור ממוקם צמוד לחלק האחורי של המרפסת של הדירה האחרונה.
השכן סותם את הנשם בפקק וגורם לריח לנדוד לדירה שמתחת.
הנשם נועד כדי לנדף ריחות וגזים שעלולים להיות מסוכנים, לכן הוא חייב להישאר פתוח.
הריח נובע מריקבון שישנו בצינור, כנראה מתכולה אורגנית, כגון מים עומדים, חרקים ואצות.
נשם במרפסת העליונה, הוא הסוף של צינור ניקוז מי הגשמים, המים בתוכו נופלים בנפילה חופשית ומתנקזים בתחתית הצינור לניקוז הראשי של המים האפורים, לכן אם צינור זה מפיץ ריח זה עשוי להעיד על בעיה בניקוז והתחלה של סתימה בצינור.
מי אחראי לתיקון המרפסות חיצוניות , הועד או בעל הדירה?
לפעמים הפגם או הקלקול הוא באזור שנראה פרטי אבל הוא קשור במעטפת הבניין, בדיוק כמו קיר חיצוני, כל קלקול במעטפת הוא למעשה באחריות ועד-הבית כלומר במימון כלל הדיירים.
אם זה נחשב חיפוי חיצוני אז זה כמובן באחריות ועד-הבית.
במידה וישנו חשש שהנזק נגרם כתוצאה משימוש במרפסת או כתוצאה מסתימה בצינור הניקוז אז האחריות לתיקון נופלת על בעל המרפסת.