עבודה בשחור היא עבירה פלילית בישראל, הכוללת העלמת הכנסות ואי דיווח לרשויות המס ולביטוח לאומי. למרות שזה עשוי להיראות מפתה בטווח הקצר, לעבודה בשחור יש השלכות חמורות:
עבור המעסיק: אי יכולת להכיר בהוצאות שכר, קנסות גבוהים, אישומים פליליים, פגיעה במוניטין ואף סגירת העסק.
האם מתקיימים יחסי עבודה, בין ועד הבית לפועל הניקיון בבניין?
פסק בית הדין על פי יסוד המבחן המעורב הכולל את מבחן ההשתלבות על שני פניו, הפן החיובי והפן השלילי ועל יסוד מבחני העזר, כי התובע השתלב בעבודתו באופן אינטגראלי ורציף לאורך זמן;
בני משפחתו החליפו אותו בזמן היעדרותו;
לתובע הייתה תלות כלכלית בנציגות המשותפת והתובע עבד שנים ארוכות בבניין.
אחרי בחירת ועד בית תמיד יש מרץ ראשוני ועם הזמן חברי הועד הולכים ומתאדים והופכים להיות לא פעילים, זאת מטלה לא פשוטה מסתבר, עם מטלות שונות, וצורך להבין בכל מיני תחומים טכניים.
רוב האנשים לא אוהבים לקחת אחריות וכשהם מקבלים אותה זה לא ממש מרצון, ולכן הטיפול ותשומת הלב הם בהתאם.
סמכויותיו של המפקח על רישום המקרקעין.
המפקח על רישום המקרקעין הינו גורם שיפוטי לענייני נדל"ן ומגורים, מעמדו זהה לזה של שופט בית משפט השלום.
למפקח על רישום המקרקעין ישנה סמכות לדון בסכסוכים שבין בעלי דירות בבניינים משותפים.
יכולים להיות כל מיני סכסוכים בין בעלי דירות, להלן מספר דוגמאות:
ועדי בתים ובעלי דירות רשאים להגיש תביעות לגבי סכסוכים בבית המשותף אל הלשכה האזורית של המפקח על רישום המקרקעין.
ניתן לערער על החלטת המפקח לפני בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצא הבית המשותף.
הגשת התביעה כרוכה בתשלום אגרה.
לעיתים בעלי דירות שחולקים בית משותף נקלעים לסכסוך בגין הזנחה, פגיעה בשטח המשותף, השתתפות לא שוויונית בהוצאות הבית וכן הלאה.
על מנת לפתור את הסכסוך, צד יכול לתבוע צו עשה המפקח על הבתים המשותפים, ובכך לערב גוף שיפוטי המוסמך להכריע בסכסוכים אלו.
המפקח על רישום המקרקעין הוא גורם שיפוטי בעל סמכויות דומות לשופט בית משפט השלום (כפי שקבוע בסעיף 74 לחוק המקרקעין). יחד עם זאת, המפקח לא לא יכול לדון בכל התביעות בהן יכול לדון שופט בית משפט השלום.
אם תוגש למפקח על רישום המקרקעין תביעה אזרחית שתכלול עילות נזיקיות בה אין לו סמכות להכריע, ניתן יהיה להגיש בקשה לסילוק על הסף עקב חוסר סמכות עניינית, ולהוביל לדחייתה של התביעה במהרה.
ועד בית בבניין משותף אחראי לניהולו של הבניין המשותף. נציגות ועד הבית יכולה להגיש תביעה נגד דייר (לדוגמה במקרה בו דייר לא משלם את דמי ועד הבית – תשלום שהדייר חייב לשלם גם אם יש לו טענות נגד ועד הבית) אך ישנם מקרים בהם דייר יכול גם להגיש תביעה נגד ועד בית, והסיבות לכך יכולות להיות שונות ומגוונות.
מדי פעם אנו שומעים שועד הבית נתבע ע"י אחד הדיירים ולפעמים ע"י אנשים שנפגעו מדברים שקרו בבניין המשותף, אבל מעבר לכך לעתים הבניין המשותף נפגע מנותני השירות או אפילו הקבלן בעצמו, ואז ועד הבית צריך ייעוץ משפטי, כך שבכללי ניתן לחלק את הצורך המשפטי של ועד הבית לשלוש סוגים עיקריים:
באסיפת דיירים הוחלט על שיפוץ בעלות 3500 שקלים לדירה.
מתוך 18 דיירים רק 1 התנגד ולא שילם. קופת הועד שילמה החסר. כיצד פועלים לגבית התשלום מאותו דייר ?
חשוב קודם כל להקפיד על תהליך החלטה נכון שעומד בתקנון הבניין.
כלומר, כדי שההחלטה תהיה חלוטה ומחייבת, חייבים לתמוך בה 2/3 מבעלי הדירות או מיופה כוחם.
יש להוציא ולפרסם פרוטוקול ישיבה והחלטה מסודר.
הדוקומנט הזה יהיה חלק מתיק תביעה במידה וישנו סרבן תשלום.
אבל גם אם לא עשיתם זאת, יש מה לעשות.