העישון במתחמי מגורים משותפים
מה אומר החוק לגבי עישון במתחמי מגורים משותפים? ולמה הדברים לא ממש ברורים?
העישון מסוכן לבריאות, אבל מאידך כל אדם רשאי לעשות כרצונו באזור מגוריו
אז מה עושים כשהעישון מפריע לשאר דיירי הבניין?
מה מותר ומה אסור...
שכן מחליט לעשן 5 חבילות סיגריה ביום ולסיים את חייו בגיל צעיר.
מה אשמים בכך שכניו וילדיהם הגרים מעלה וחיים במרפסת אפופת עשן מתמיד?
האם יש בידי מערכת המשפט והחוקים הישראלים התייחסות לנושא?
האם ניתן לחייב או להגביל את זכותו של אדם לעשן את עצמו למוות אל מול זכותם של אחרים לבריאות?
על פי דוחות משרד הבריאות בישראל כ-80% מהציבור בארץ אינו מעשן.
העישון הורג 8,000 איש בשנה מתוכם כ-1,000 מעשנים פסיביים.
אז מה אומר החוק?
ובכן, כאשר מדובר על מקומות ציבוריים החוק הוא די ברור וגם קיימת אכיפה נרחבת.
מי שיעשן במקום אסור כמו חצר בית קפה או תחנת אוטובוס, צפוי לקנס של 1000 שקלים וזה בהחלט דבר שקורה על בסיס יומיומי.
יחד עם זאת, כיום אין חוק ברור כלל לגבי עישון במרפסות בבניינים משותפים.
זה לא משנה אם מדובר על עישון סיגריות, נרגילה או שימוש במקטרת, כל אדם רשאי לעשות בביתו כרצונו החופשי, כל עוד לא קיימת פגיעה בכלל הציבור.
מקרים מסוימים קובע המעשן את אורח חייהם של שכניו, מתי יוכלו לשבת במרפסת, מתי יפתחו חלון ואף כופה עליהם עישון פאסיבי.
עם זאת, לפי שעה, על אף מספר ניסיונות לשנות את המצב, אין חוק העישון בבית משותף / חוק איסור עישון בבניין מגורים אשר אוסר או מגביל מעשנים בבית משותף או פרטי בבתים פרטים.
אומנם החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, התשמ"ג 1983 אוסר על עישון במקומות ציבוריים בהם קולנוע, אולמות אירועים, מסעדות, בריכות שחיה ושטח פתוח בקניון, אך לא קיים חוק שיאסור על עישון במרחב הפרטי כגון מרפסות בתים וגינות.
בעוד קיימת אכיפה נרחבת על עישון במקומות ציבורים, עבריה הנושאת קנס בן 1,000 שקלים, לא קיימת חקיקה ברורה באשר לעישון בבתי פרטיים ומשותפים.
ב-2018 נכנסה תוספת לחוק למניעת עישון שהרחיבה את איסור העישון על מקומות נוספים בהם שטח תחום שאינו מבנה ובו התקהלות מאורגנת של למעלה מ-50 איש, גני שעשועים וגני ילדים, בתי חולים, מרפאות לרבות חצרות, מגרשי ספורט, משרדי רשות ציבורית, חניון מקורה או תת קרקעי וגן חיות.
ב-2018 הגיש ח"כ יהודה גליק (הליכוד) הצעת חוק שקבעה כי אין לעשן בבית משותף ובשטח הציבורי של הבית אם הדבר גורם לאי נוחות לאדם אחר.
הקנס על עבירה זו נסוב על 14,400 שקל אך הצעת חוק זו לא הבשילה משום שהכנסת התפזרה בטרם הדבר עלה לדיון.
ובכל זאת, חשוב לדעת: כל עוד אתם מעשנים בבית באופן שאינו מפריע לסביבה, אף אחד לא יוכל למנוע זאת מכם.
אך אם עשן הסיגריות מגיע לבית השכן וגורם לפגיעה באורח חייו או בבריאותו (דבר שלא פשוט להוכיח), אתם חשופים לתביעה כך שבכל מקרה מומלץ להגיע לפשרה שתשביע את הצד השני ותעשה שכל עם המצב ולו לשם יחסי שכנות טובה.
האם כאשר אדם מעשן במרפסת ביתו והעשן מגיע לבתים של השכנים דרך החלונות, נחשב הדבר לפגיעה בציבור?
התשובה היא כן, והחוק מגדיר שגם ריח רע באופן כללי ובפרט ריח רע שגם גורם לנזקים בריאותיים, הם בבחינת פגיעה בציבור.
כמובן שהעניין הזה הוא סובייקטיבי לגמרי, ובעוד שכן יסבול מאד מריח העשן של הסיגריות, שכן אחר עשוי שלא להבחין בכלל בעובדה שמישהו מעשן.
על פי כללי משרד הבריאות, כלל אין צורך להוכיח שהריח אכן מגיע ושהוא אכן גורם לנזק בשביל שדבר כזה ייחשב כפגיעה, ולכן חשוב לדעת שאם אחד מהשכנים שלכם מעיר לכם כי ריח הסיגריות מפריע לו ופוגע בו, אתם בהחלט חשופים לתביעה.
אם שום התדיינות ובקשות לא עזרו והנושא יתגלגל לפתחו של בית המשפט, תביעה זו תצטרך להסתמך על מספר חוקים, גם אם הם אינם ספציפיים לעישון:
- פקודת הנזיקין, סעיף 44א: "מטרד ליחיד הוא כשאדם מתנהג בעצמו או מנהל את עסקו או משתמש במקרקעין התפושים בידו באופן שיש בו הפרעה של ממש לשימוש סביר במקרקעין של אדם אחר או להנאה סבירה מהם בהתחשב עם מקומם וטיבם".
- החוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות),תשנ"ב 1992: "מפגע סביבתי הוא זיהום אויר, רעש, ריח, זיהום מים, זיהום מי ים, זיהום על ידי פסולת, זיהום על ידי חומרים מסוכנים, זיהום על ידי קרינה, פגיעה בסביבה החופית, מפגע אסבסט, פגעיה באזור מוגן, פגיעה באילן מוכן או בעץ בוגר, פגיעה ביער או פגיעה בערך טבע מוגן, והכל כשהם בניגוד לחיקוק, לצו, לתוכנית, לרישיון עסק, או לכל היתר או רישיון אחר, או שיש בהם פגיעה בבריאותו של אדם או גרימת סבל ממשלי לאדם".
בעניין זה באתר המשרד להגנת הסביבה תוכלו למצוא מהן ההגדרות המדויקות למפגעי ריח, אך הפסיקה מלמדת שבתי המשפט לא תמיד מחייבים חוות דעת מקצועיות בעניין מטרדי הריח. - חוק המקרקעין, תשכ"א 1969 סעיף 13: "בעלות וזכויות אחרות במקרקעין, אין בהן כשלעצמן כדי להצדיק עשיית דבר הגורם נזק או אי נוחות לאחר".
לפנים משורת הדין
יחד עם הדברים האמורים, ההמלצה היא לבחון את הדברים קודם כל בעיניים אנושיות ולא דרך הפריזמה המשפטית של הדבר.
כלומר, השאלה שצריכה להישאל היא לא "האם מותר לי לעשן על פי חוק?", אלא "האם אורח החיים שלי לא פוגע בצורה מסוימת בשכנים שלי והאם יש לי דרך למנוע את הפגיעה הזו?".
מגורים בבניין משותף מושתתים על יחסי שכנות טובים, קשב לצרכים של האחר ובעיקר חברות (יחסי השכנות הטובים אפילו יתרמו לבריאות שלכם).
אם אתם מעשנים ומי מהשכנים שלכם מעיר לכם שזה מפריע לו, חשוב לנסות ולגלות אמפתיה והבנה וכן למצוא את הדרכים שלא להפריע עם עשן הסיגריות.
אפשר למצוא מקום אחר לעשן בו, לעשן רק בשעות מסוימות בהן זה פחות מפריע או לעבור לסיגריה אלקטרונית. הנקודה היא שאם מתאמצים קצת, אפשר למצוא פתרונות יצירתיים שיהיו מקובלים על כולם.
מדיניות בתי השפט
ומה אומרת הפסיקה על כך? מעטים התיקים המגיעים לפתחו של בית המשפט בנושא זה.
לכאורה, מדובר בעוד סכסוך שכנים.
- במרץ 2019 פסק בית משפט המחוזי בתל אביב על הסכם פשרה שמגביל את אופן העישון בבית פרטי.
בני הזוג אליאס מחולון תבעו את שכניהם על שנים של עישון פסיבי תוך שהם דורשים מבית המשפט צו מניעה שיאסור על המשך העישון במרפסת ביתם.
בית משפט השלום בחולון דחה את עתירתם וחייב אותם בהוצאות משפט של 10 אלפים שקלים (ת"א 36299-08-16).
אך בני הזוג אליאס לא ויתרו, ערערו לבית משפט המחוזי בעיר ושם הדבר הסתיים בהסכם פשרה שכלל הגבלת העישון לחלק הרחוק במרפסת והצבת מאוורר שיפזר את העשן (ע"א 29730-03-18).
מדובר בפעם הראשונה בו בית המשפט הגביל, באיזה שהוא אופן, את זכותו של אדם לעשן בביתו. - ביולי 2021 אדם בשם אורי ריכטר כץ החליט להפסיק לסבול מענני העשן שהגיעו משכנתו במקומה למטה. לאחר שכל הניסיונות להתחשבות מצידה כשלו פנה לבית המשפט והצליח לקבל פסיקה תקדימית המכירה בנזק שנגרם לו ולמשפחתו, דבר הפותח פתח לתביעות דומות עתיד.
ריכטר טען כי מרגע שהשכנה נכנסה לדירה "חיי בני משפחתי הפכו לסיוט.
התברר שהשכנה החדשה מעשנת כבדה המבלה שעות רבות מדי יום, בעישון במרפסת פתוחה של הדירה.
לפעמים היא הייתה מתחילה לעשן בחמש או שש בבוקר עד שעות הבוקר המאוחרות, ואז שוב לאורך כל אחר הצהריים ועד הלילה.
בסופי שבוע ובתקופת הקורונה, כשהיא לא תמיד עבדה, היא היתה יכולה לעשן לאורך כל שעות היממה".
ריכטר סיפר כי המרפסת ממוקמת מתחת לחלון חדר הילדים, העשן היתמר ישירות לחדרי ילדים, למרפסת, לסלון ולחדר השינה.
בשלב מסוים אף העיד כי ניסה לפזר את העשן באמצעות מאוורר תעשייתי.
התביעה הוגשה למרות שהשכנים המעשנים עזבו את הדירה, ונסובה על ירדת 15% מערך הדירה שהם כ-318 אלף שקלים בנוסף ל-226 אלף שקלים עבור נזק מצטבר ממוני, בריאותי, הוצאות חשמל עודפות על מיזוג האוויר ושכר טרחת מומחים ועורכי דין.
שופטת בית משפט השלום בפתח תקווה, מירב כפיר, פסקה כי ישולמו למשפחת ריכטר 28 אלף שקלים.
מדובר בפעם הראשונה שנדרשים מעשים לשלם פיצויים על נזקים שגרמו בגין זאת לשכניהם, גם לאחר שעזבו את המקום.
פסק דין תקדימי זה יכול בהחלט להוות פתרון לשכנים מעשנים ומהווה אבן דרך חשובה במאבק לאוויר נקי. - בפברואר 2021 הגישה עמותת אוויר נקי ושישה עותרים פרטיים אשר סובלים מעישון של שכניהם עתירה לבג"צ.
בעתירתם דורשים העותרים משר הבריאות, הגנת הסביבה וביטחון הפנים לאכוף את מניעת העישון הכפוי בבתי מגורים: "מדובר בזיהום אוויר כשמשמעותו בחוק אוויר נקי ובמפגע ריח כמשמעותו בחוק מניעת מפגעים ואיזה מפגע ריח חמור יותר מעישון פסיבי, שהורג לפי משרד הבריאות כ-800 איש בשנה?", הם טוענים.
משום אי הגדרה ברורה של החוק בנושא, עיקר הסוגייה המשפטית נסמכת על הפסיקה. בשנים האחרונות חל בנושא שינוי ובתי משפט נוהגים יותר אל דרך הפשרה ואף במקרה אחד, כפי שתואר במאמר, התבקשו המעשנים לפצות את שכניהם בעשרות אלפי שקלים.
הערת המערכת:
הכתבה הוכנה משילוב שתי מאמרים שנכתבו ע"י עורכי דין המתמחים בנושא
ניתן לראות את מקור הכתבה ובמקרה הצורך לפנות לעורכי הדין לסיוע משפטי
כתבה זאת היא לא ייעוץ משפטי, ולא מחליפה סיוע משפטי מוסמך, ומומלץ לטפל בנושאי ריח ובריאות באופן מושכל ומקצועי.
ולמרות זאת, ולאור העובדה שמערכת המשפט מתחילה להישתנות ולהבין את הבעייתיות של עישון במרפסת
אסור לשכוח שתמיד צריך לנסות ולשמור על שכנות טובה
לא למהר לתביעות, ולא למהר להתעצבן
ואם אפשר להגיע להסכמות, זאת תמיד הדרך הנכונה יותר
בהצלחה
