חוק המקרקעין

מציג מאמרים 1 עד 19 מתוך 19

האם דייר בשכירות יכול להוסיף נושאים לסדר היום לאסיפת דיירים ?

שאלה

האם דייר שהוא לא בעל דירה אלא דייר בשכירות יכול להוסיף נושאים לסדר היום לאסיפת דיירים כמו בעל דירה?

תשובה

לפי סעיף 9ב לתוספת לחוק המקרקעין , רק בעל דירה רשאי להוסיף הצעות.
שוכר שברצונו להוסיף הצעה לסדר היום, שיפנה למשכיר.

(ב) בעל דירה רשאי להוסיף נושא לסדר יומה של האסיפה, ובלבד שהודעה על כך תימסר לבעלי כל הדירות האחרות יומיים לפחות לפני מועד האסיפה בדרך שנמסרת הודעה על מועד קיומה של אסיפה כללית.

 

תקנון מצוי של בעלי הדירות בבית משותף

תקנון מצוי של בעלי הדירות בבית משותף (סעיף 64)
"בעל דירה" – לגבי דירה שהוחכרה לתקופה שלמעלה מעשרים וחמש שנים – החוכר או חוכר המשנה, לפי הענין, זולת אם נקבע בחוזה החכירה שלענין התקנון לא יראו אותם כבעלי דירה;

השתתפות בתחזוקת הבניין במקרים בהן הדירה לא נמכרה או נמסרה

החובה לשלם מיסי ועד אינה תלויה בשאלה האם הדירה ריקה או האם הדירה ראויה למגורים. החובה לשלם מיסי ועד היא קוגנטית ואין הוראה הפוטרת מתשלום דמי וועד הבית לדירה ריקה או שאינה ראויה למגורים.

האם ועד הבית צריך לתקן צינור מים חיצוני המשמש רק 2 דירות?

שאלה

לעתים ישנם אביזרים בבניין המשרתים מספר מועט של דירות, לפי סעיף 52 בחוק המקרקעין, שטח משותף יחשב כזה, שמשמש את רוב בעלי הדירות, אז צינורות שמותקנות לדירות מסויימות, כמו צינור ניקוז גינה המחובר מתקרת

תשובה

בהתייחסותנו לרכוש המשותף:
א. קיימת הגדרת החוק - אם משמש מעל מחצית מהדיירים הינו משותף 
ב. קיים ראי המשפט - כל מקרה לגופו 
ג. קיימת התייחסות חברת הביטוח- ברוב המקרים זה רכוש משותף 
ד. התייחסות הוועד  לשיקול דעתו.
ה. קיימים מקרים בהם התקנון הגדיר חלקים מסויימים ( בעיקר דוודי מים) כמשותף אף על פי שמשמשים דיירים בודדים.

שלל מקרים של תביעה תשלומי ועד-בית מדיירים סרבניים

אין מחובתו של בעל דירה, להשתתף בהוצאה שהוצאה שלא לצורך אחת המטרות המנויות בחוק המקרקעין אלא-אם-כן נתן את הסכמתו לכך. נעיר כי מקור החובה לשאת בדמי הניהול נובעת גם מעצם היות בעל דירה בעלים של הנכס, שהרי דמי ניהול מהווים למעשה השתתפות בעל דירה בהוצאות הדרושות לאחזקה תקינה ולניהולו של הרכוש המשותף בבית משותף.

פטור מתשלום ועד בית לחברי ועד הבית

תפקידם של חברי ועד הבית הוא לרוב תפקיד התנדבותי, אך לעיתים הם נדרשים להשקיע שעות רבות לטיפול בעניינים שונים של הבית המשותף. להלן המשימות של ועד הבית: גביית דמי ועד הבית, תכנון ההוצאה השנתית הצפוייה, חישוב ההשתתפות בתחזוקת הבניין לגבי כל דירה, נקיטת הליכים (תזכורות ומשפטיים במידת הצורך) נגד המתעכבים לשלם, עבודה מול ספקי שירות, ניהול אסיפות ובקשות מהדיירים, פתרון והתמודדות עם דיירים שעושים '

הגשת תביעה בפני המפקח על רישום המקרקעין

סמכויותיו של המפקח על רישום המקרקעין.
המפקח על רישום המקרקעין הינו גורם שיפוטי לענייני נדל"ן ומגורים, מעמדו זהה לזה של שופט בית משפט השלום.
למפקח על רישום המקרקעין ישנה סמכות לדון בסכסוכים שבין בעלי דירות בבניינים משותפים.
יכולים להיות כל מיני סכסוכים בין בעלי דירות, להלן מספר דוגמאות:

מהו תקנון הבית המשותף?

שאלה

מהו תקנון הבית המשותף? מהו התקנון המצוי ומי עורך את התקנון המוסכם?

תשובה

סעיף 61 לחוק המקרקעין קובע קובע כי בית משותף ינוהל באמצעות תקנון, כך:

"61.  בית משותף יתנהל על פי תקנון המסדיר את היחסים בין בעלי הדירות ואת זכויותיהם וחובותיהם בקשר לבית המשותף."

​כמו כן, סעיף 62 לחוק קובע כי בעלי הדירות רשאים לאשר תקנון מוסכם לפי הסכמתם בהתקיים התנאים הבאים, כדלהלן:

הסמכות העניינית של המפקח על רישום המקרקעין

הסמכות הייחודית שהוקנתה למפקח לדון במחלוקות בין בעלי הדירות מאפשרת מצד אחד להכריע במחלוקות במהירות, ביעילות ובמקצועיות. 
אולם, מאידך היא יוצרת מחלוקות ביחס לסמכות העניינית לדון בסכסוכים, לפיצול הליכים ולחוסר בהירות.

תביעה נגד ועד בית בבניין משותף

ועד בית בבניין משותף אחראי לניהולו של הבניין המשותף. נציגות ועד הבית יכולה להגיש תביעה נגד דייר (לדוגמה במקרה בו דייר לא משלם את דמי ועד הבית – תשלום שהדייר חייב לשלם גם אם יש לו טענות נגד ועד הבית) אך ישנם מקרים בהם דייר יכול גם להגיש תביעה נגד ועד בית, והסיבות לכך יכולות להיות שונות ומגוונות.

נשיאת הוצאות בניהול הרכוש המשותף: פסקי דין

דוגמאות כתבי בית דין בנושא מקרקעין:
חוק המקרקעין מחייב השתתפות בהוצאות הדרושות “להחזקתו התקינה ולניהולו של הרכוש המשותף, ולהבטחת השירותים המחוייבים על-פי דין, או המקובלים על-פי הנוהג” {ראה סעיף 58(א) לחוק המקרקעין; תא”מ (שלום פ”ת) 11988-04-11 ווטאירפול הנדסה בע”מ נ’ מ.י. הדס ניהול, יעוץ ואחזקת מבנים בע”מ, תק-של 2011(2), 136249, 136250 (2011)}.

מדריך להגשת בקשה למינוי נציגות חיצונית בשכר (ועד בית) לניהול הבית המשותף על-ידי המפקח על רישום המקרקעין

מדריך זה בא לסייע לציבור הפונים למפקח על רישום המקרקעין בעניין מינוי נציגות חיצונית בשכר לניהול הבית המשותף, בהתאם לחוק המקרקעין התשכ"ט-1969 (להלן: חוק המקרקעין).
על כל בית משותף לבחור נציגות (ועד-בית) לשם ניהול ענייני הבית המשותף.
הנציגות תיכון ותפעל בהתאם להוראות התקנון החל על הבית המשותף.
בהעדר תקנון מוסכם חלק התקנון המצוי כמפורט בתוספת לחוק המקרקעין.

בתים משותפים - מה צריך לנהל פה

מה עושה את ניהול הבניין המשותף למשימה כל כך מעיקה ומורכבת?
למה הדיירים לא ששים לנהל את הרכוש המשותף שלהם? והאם בסופו של דבר ישתלטו על התחום חברות ניהול בגלל המורכבות של העניין וחוסר הרצון של הדיירים להתנדב לעשות את המשימה הזאת. 

קישורים חשובים

אנו משתפים קישורים שיכולים לעזור במלאכת ניהול ועד הבית וכן בהבנה של תהליך ניהול הרכוש המשותף.
הדף הזה מכיל קישורים לאתרים החשובים מאוד לניהול הגון ומקצועי של ועד-בית באופן עצמאי. כי לא תמיד אפשר וצריך לקחת חברה לניהול הבניין שלנו.

חוק המקרקעין, תשכ"ט-1969

חוק המקרקעין, תשכ״ט–1969
חוק המקרקעין חוסה גם על דירות ורכוש משותף.
להלן חלקי הרכוש המשותף הצמודים לדירות:
(א) לכל דירה בבית משותף צמוד חלק בלתי מסויים ברכוש המשותף של אותו בית משותף.
(ב) עסקה בדירה תחול גם על החלק ברכוש המשותף הצמוד אליה, ואין תוקף לעסקה ברכוש המשותף בנפרד מן הדירה; אין בהוראה זו כדי למנוע פעולה הבאה להקטין או להגדיל את שטח הקרקע שברכוש המשותף.

 

עדכונים

עדכנו את טופס המלצה ורישום של ספק-שירות. אינטואיטיבי יותר, זורם יותר, מגניב יותר
אז מתחילים בלחיצה על הכפתור וממלאים מה שאפשר. לא חייבים למלא הכל.
אבל אם ספק השירות מצויין, חבל שלא לעדכן את כל הקהילה.
זה הכפתור שנמצא מעל התפריט הראשי

מהיום, נפרסם מדי פעם פסקי דין שמוכיחים עד כמה חשובה התנהלות נכונה של ועד הבית.
התחשבות בין הדיירים, והבנה עמוקה שלגור ביחד בבית משותף, יש לזה הרבה יתרונות, אבל גם מגבלות.
אי ידיעת החוק לא מורידה מהמיגבלה, שעשויה להגיע לפיתחו של בית המשפט.

כידוע לכל ספק שירות מומלץ נפתח אצלנו דף שירות, חינמי לחלוטין, 
עם כל הפרטים של ספק השירות, כולל תמונות הממחישות את העשייה המקצועית ואפילו את האמינות
 (תעודות, ניסיון, המלצות וכו' ).