מהן חובותיו של בעל מאגר מידע?
חוק הגנת הפרטיות קובע שורה של חובות ומגבלות החלות על בעל מאגר מידע במטרה להגן על פרטיותם של האנשים שמידע אודותיהם קיים בו. כך, מחויב בעל המאגר לעשות שימוש במידע רק למטרה שלשמה הוא נמסר, לאבטח את המידע כראוי ועוד.
מהו "מאגר מידע" לפי סעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות ?
אוסף נתוני מידע הניתנים לעיבוד ממוחשב, למעט שני חריגים: אוסף לשימוש אישי - ביתי שאינו למטרת עסק או: האוסף כולל רק שם, כתובת ודרכי התקשרות, אשר כשלעצמם אין בהם אפיון הפוגע בפרטיות, ובתנאי שלבעל האוסף או לתאגיד שבשליטתו אין אוסף נוסף.
מהו "מידע רגיש"?
נתונים על אישיותו של אדם, צנעת אישותו, למשל הרגליו המיניים, מצב בריאותי, מצב כלכלי, דעות ואמונות.
ומהו "מידע"?
הגדרה זו כוללת שני נתונים נוספים אשר אינם נכללים בהגדרת "מידע רגיש": מעמד אישי והכשרה מקצועית.
מהן החובות החלות עלי כבעל מאגר מידע?
- שימוש במידע רק למטרה לשמה הוא נמסר - סעיף 8(ב) לחוק אוסר על שימוש במידע, אלא למטרה המוצהרת לשמה הוקם ונרשם המאגר בפנקס. נוסיף, כי הוראות סעיף 2(9) לחוק אוסרות גם על שימוש בידיעה על ענייניו האישיים של אדם, שלא למטרה לשמה נמסר המידע מאת נושא המידע. הפרת סעיף 2(9) מהווה עוולה אזרחית ואף עבירה פלילית שהעונש הקבוע בצידה עומד על 5 שנים.
- חובת רישום - סעיף 8(א) מחייב בעל מאגר מידע העונה על אחד התנאים המנויים בסעיף 8(ג), לרשום את מאגר המידע שברשותו בטרם הקמתו. חובת הרישום חלה על המאגרים הבאים: מספר נושאי המידע עליהם נמצא מידע במאגר עולה על 10,000 או: יש במאגר מידע רגיש (כהגדרתו לעיל) או: המאגר מכיל מידע שלא נמסר על ידי נושאי המידע, מטעמם או בהסכמתם או: המאגר הוא בבעלות גוף ציבורי (כהגדרת ס' 23) או: המאגר משמש לשירותי דיוור ישיר (ס' 23). ס' 9 מתייחס לאופן שבו יש להגיש בקשה לרישום.
- חובת אבטחת המידע - סעיף 17 לחוק מטיל אחריות לאבטחת המידע במאגר על בעל המאגר, המנהל והמחזיק. תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע) אשר נכנסו לתוקף בחודש מאי 2018 קובעות חובות מפורטות החלות על בעל מאגר המידע. יוער, כי המחזיק בחמישה מאגרי מידע, או יותר, החייבים ברישום; גוף ציבורי; בנק, חברת ביטוח וחברה העוסקת בדירוג או בהערכה של אשראי- חייבים במינוי ממונה על אבטחת המידע שגם הוא נושא באחריות לאבטחת המידע במאגר.
- חובת הסודיות - לפי סעיף 16 לחוק, בעל מאגר המידע, המנהל, המחזיק וכן עובדיהם מחויבים בשמירת סודיות המידע אליו נחשפו אגב ביצוע עבודתם. אי שמירה על סודיות המידע מהווה עבירה פלילית שהעונש עליה הוא 5 שנים.
- חובת מתן הודעה - סעיף 11 לחוק קובע כי חובה למסור הודעה לנושא המידע אם יש כוונה לכלול מידע אודותיו במאגר ובה הפרטים הבאים: האם חלה על נושא המידע חובה חוקית למסור המידע; המטרה לשמה מתבקש המידע; למי נמסר המידע ומהן מטרות מסירתו.
- החובה לאפשר עיון במידע - סעיף 13 לחוק קובע כי חובתו של בעל מאגר מידע לאפשר לנושא המידע לעיין במידע המצוי אודותיו בשפה העברית, הערבית או האנגלית, למעט במקרים הבאים: מדובר בעניין רפואי או נפשי, שמסירתו עלולה לגרום נזק לנושא המידע. או: חל על המידע חסיון או: המידע מוחזק בידי רשויות ביטחון או גופים נוספים הנזכרים בסעיף 13(ה) לחוק.
- החובה לאפשר תיקון- לפי סעיף 14, נושא המידע רשאי לדרוש תיקון של מידע אודותיו ככל שהמידע במאגר אינו נכון.
- פיקוח ובקרה על מחזיק – בעל מאגר רשאי בדרך כלל להסתייע בקבלן חיצוני ("מחזיק") לשם אחסון המידע או עיבודו, אבל נותר אחראי על פעולות הקבלן ונדרש לפקח עליו ולבצע בקרה על עמידתו בהוראות החוק. חובותיו של בעל המאגר ביחס למחזיק מפורטות בהנחיית רשם מאגרי המידע בנושא שימוש בשירותי מיקור חוץ (outsourcing) לעיבוד מידע אישי.
מצלמות במרחב הציבורי ובמרחב המשותף
הנחיית המצלמות הכללית, מבהירה את תחולתם של דיני הפרטיות והגנת המידע על השימוש במצלמות המעקב, ומציגה את עקרונות השימוש במצלמות לאור דיני הפרטיות.
השימוש במצלמות מעקב כרוך בפגיעה בזכות לפרטיות, ועל אוסף הצילומים המוקלט חלות הוראות חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 הנוגעות ל - "מאגר מידע", אשר הפרתן עלולה להגיע כדי עבירה פלילית.
כך למשל, יש להגדיר מראש מהי תכלית הצבת המצלמה ולהשתמש בצילומים רק למטרה שנקבעה מראש.
הזכות לפרטיות היא גם זכות חוקתית מוגנת, ולכן עצם קבלת ההחלטה על הצבת המצלמה חייבת לעמוד במבחן המידתיות, אם היא מותקנת בידי רשות ציבורית או בנסיבות רלוונטיות אחרות.
הגנת הפרטיות צריכה להוות שיקול מרכזי גם בתכנון מערכת המצלמות ובאופן השימוש השוטף בהן, וזאת בהתאם לתפיסת "תכנון לפרטיות" (Privacy By Design) ולעקרון המידתיות.
למשל, ביחס למיקום התקנת המצלמות ולזוויות הצילום שלהן.
בנוסף, לפי הוראות החוק, יש ליידע את הציבור על הצבת מצלמות המעקב לכל הפחות באמצעות שילוט קריא וברור בסמוך למקום התקנתן; את הקלטות הצילומים אין לשמור לזמן ארוך יותר מן הנחוץ במישרין לצורך הגשמת מטרת התקנת המצלמה. כל עוד אלו נשמרות, החוק מקנה למצולמים זכות לעיין בהקלטות הנוגעות להם; לבסוף, החוק ותקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע"ז-2017, מחייבים את מתקין המצלמה לוודא את אבטחת המידע הנקלט ונאגר במערכת המצלמות.
כפי שמבהירה ההנחיה, ככל שתחום הכיסוי-הצילום רחב יותר, והיקף האנשים המושפעים צפוי להיות גדול יותר כך הבדיקה המכינה והתסקיר שנדרשים טרם השימוש במערכת - יידרשו להיות עמוקים ומקיפים יותר.
