מצלמות ברכוש המשותף וחוק הגנת הפרטיות

מצלמות בבניין המשותף וחוק הגנת הפרטיות

הזכות לפרטיות היא אחת מזכויות היסוד החשובות של הפרט בחברה דמוקרטית, המגנה על האינדיבידואל ועל האוטונומיה של הפרט, שאף זכתה למעמד חוקתי בסעיף 7 לחוק יסוד כבוד האדם וחרותו.
עפ"י החוק להגנת הפרטיות התשמ"א סעיף 18 (2) ג 1981,תכלית התקנת המצלמות הינה הגנה על אינטרס אישי כשר של המתקין.
שימוש במצלמות לצורכי מעקב, בילוש ושימוש שאינו לצורך אבטחת הבניין הוא שימוש פסול, פלילי ובלתי חוקי בעליל ובניגוד לחוק הגנת הפרטיות תשמ"א 1981 : 

1.  לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו.
2. פגיעה בפרטיות היא: בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת ;
3. חוק כבוד האדם וחירותו התשנ"ב 1992, סעיף 7(א) כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו. (ב) אין נכנסים לרשות היחיד של אדם ללא הסכמתו.
4. על פי סעיפים 1 ו 2(1) לחוק הגנת הפרטיות: "בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו או הטרדה אחרת" – מהווה פגיעה בפרטיות.
5. על פי חוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001 סעיף 2.
   1. הטרדה מאיימת היא הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו.
   2. בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הטרדה מאיימת כלפי אדם יכול שתהא, בין השאר, באחד מאלה:
      בבילוש, במארב או בהתחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או בפגיעה בפרטיותו בכל דרך אחרת;
   3. בפיסקא 15 לפסק הדין ת"פ (ת"א) 6180/03, מדינת ישראל נגד ניל, נקבע כי ההגדרה למונח "הטרדה" היא כללית ורחבה, שנועדה למנוע רשימה סגורה ומוגבלת.

אחסון המידע

• אחסון המידע – החומר המצולם 24/7, נאגר בהתקן אחסון הנמצא בביתם של 2 נציגים ונתון באופן בלעדי לפיקוחם ושליטתם, תוך התעלמות והפרת תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע) תשע"ז 2017, כפי שיפורט להלן:
• הוראות ניהול מאגר מידע על ידי יחיד, מפורטות בסעיפים: 1 ו 21 (4) לחוק: "מאגר המנוהל בידי יחיד"- 
  מאגר מידע שמנהל יחיד או תאגיד בבעלות יחיד, ואשר רק היחיד ולכל היותר שני בעלי הרשאה נוספים רשאים לעשות בו שימוש ובאפשרותם לעשות בו שימוש…" 21(4) "על מאגר המנוהל בידי יחיד- יחולו תקנות 2,1, 6(א),9(א),11(א), 12 עד 14 ו 20."
• במקרה דנן, אין כל מידע ו/או הסכמה/נוהל/תקנון, לגבי ניהול מאגר המידע הממוקם בביתם של אותם 2 נציגים.

צפייה בחומר המצולם

הצבת מצלמות אבטחה בבניין המשותף גורמת לכל מי שנקלע לעדשת המצלמה, בין אם זה דייר או סתם עובר אורח, בין אם לרצונו או בנגוד לרצונו, להיכנס למאגר המידע המצולם. 
אחד מעקרונות החוק להגנת הפרטיות הינה דרישת ההסכמה, הכוונה היא שאין לאסוף מידע על אדם אלא אם כן הוא מבין שהמידע נאסף אודותיו, הוא מסכים לאיסוף המידע וכן מסכים לשימושים השונים שאוסף המידע מבקש לעשות בו.

מתעוררת השאלה, מי מנהל את מאגר המידע? מי יכול לצפות בצילומים? להעתיק חומר מהמאגר? באילו נסיבות? מה הנוהל לגבי שיתוף צד ג' בחומר המצולם? מה דין שימוש באפליקציית צפייה און- ליין? בה יש חשש לעבירה על החוק גם בעניין פרסום.

ככלל, כיצד ניתן למנוע מצב בו הפרט יגלה עצמו מככב ברשתות החברתיות שלא בהסכמתו, או ימצא עצמו חשוף לעיני כל בנושאים שהצנעה יפה להם? על אחת כמה וכמה כשמדובר בקטינים.

במסגרת פרק ב' לחוק, נקבעו הוראות לעניין הגנה על הפרטיות במאגרי מידע, בין היתר בהיבטי חובת הרישום של המאגרים אצל רשם מאגרי המידע הרשות להגנת הפרטיות, אופן החזקת המאגרים, זכויות האנשים שעליהם נאסף ונשמר המידע המכונים "נושאי המידע" וכן השימושים המותרים במידע השמור במאגרים השונים.

חובה נוספת של בעל מאגר המידע והמחזיק בו, היא חובת אבטחת המידע המפורטת בסעיף 17 לחוק וכן עמידה בתקנות אבטחת המידע, אשר נכנסו לתוקף בחודש מאי 2018, העוסקות בין השאר במאגר מידע המנוהל על ידי יחיד, הרלוונטי לבתים משותפים.

לפי הגדרות סעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות, מאגר מידע הוא "אוסף נתוני מידע…". 
הגדרת "מידע" לפי סעיף זה הוא "נתונים על אישיותו של אדם, מעמדו האישי, צנעת אישיותו, מצב בריאותו, מצבו הכלכלי, הכשרתו המקצועי, דעותיו אמונתו".
אוסף תצלומי תמונות הוא "מידע" לעניין זה. 
התמונות נוגעות ל"צנעת אישותו של אדם" או ל"נתונים על אישיותו של אדם".
בהיעדר נוהל ומנגנון פיקוח לניהול המאגר, כל אחד למעשה חשוף הן להפצה והן לתפוצה.
כל אלה מביאים להחמרת הפגיעה בפרטיות ואף להחמרת הפגיעה באנונימיות.

הגישה לחומר המצולם תהייה רק למורשה מוסכם, אשר יידרש לעיין בחומרים תוך הקפדה על רישום מסודר של כל פעולה ופעולה, כנדרש בחוק אבטחת המידע סעיף 21 (4) 11(א).
בנוסף, יש לרשום נוהל ברור לצפייה בתמונות, כך שהמצלמות לא ישמשו למעקב אחר דיירים, והשימוש בתמונות ייעשה רק במקרים מוצדקים של גרימת נזק לרכוש.

כל האמור לעיל, מעולם לא התקיים בבניין, בעוד המצלמות מצלמות ללא הרף.
החוק נותן דעתו, ומתווה דרכים מוקפדות ומושכלות בעניין ניהול מאגר המידע. 
החוק אף מטיל אחריות על מנהל המידע.

לסיכום: התקנת המצלמות ברכוש המשותף כפופה להוראות חוק הגנת הפרטיות, מחייבת רישום של מאגר על פי התנאים והסייגים שנקבעו בחוק. 
התקנת מצלמות ברכוש המשותף כפופה לכללים קנייניים ועולה כדי פגיעה בדיירים ואינה עולה כדי שימוש רגיל וסביר ברכוש המשותף.

ההחלטה על התקנת מצלמות צריכה להיעשות באסיפת דיירים תקנית, לאחר ירידה לעומקם של דברים, תוך הכרות עם דרישות החוק והתקנות בנדון, ותוך פעולה ממשית למזעור הפגיעה בפרטיות ושמירה על כבוד האדם וחירותו,  גם אם מדובר על מיעוט שנפגע מכך.