בקשה דחופה למתן צו מניעה זמני (להלן - "הבקשה") המורה למשיבים ולמי מטעמם שלא להפעיל ולהשתמש במצלמות אבטחה (להלן - "המצלמות") שהותקנו על קירות הבית המשותף ובחומרים שנאספו על ידי המצלמות.
המשיבים התקינו שתי מצלמות על גבי קירות הבית המשותף בסמוך לדירתו של המבקש.
המצלמות פוגעות בפרטיותו של המבקש וייתכן שהמצלמות מבצעות האזנות סתר אסורות
מפקח על רישום המקרקעין, מאיר פורת, דן בבקשה דחופה למתן צו מניעה זמני שהוגשה על ידי אברהם ויזל (המבקש), בעל דירה בבית משותף ברחוב מיכה 4 בבני ברק, נגד אסתר ויהודה לייב רייכנברג (המשיבים), בעלי דירה באותו בניין.
המבקש ביקש מבית המשפט להורות למשיבים להפסיק להפעיל ולהשתמש במצלמות אבטחה שהתקינו על קירות הבית המשותף ובחומרים שנאספו על ידי המצלמות.
המשיבים טענו שהם התקינו את המצלמות בשל הטרדות המבקש, שכביכול גרמו להם לפחד לצאת מהדירה.
המשיבים השיגו רק 6 חתימות הסכמה מתוך 9 דיירים בבניין, כלומר הם לא עמדו ברוב הדרוש להתקנת מצלמות ברכוש המשותף, אשר מחייב הסכמת כל בעלי הדירות בבית המשותף, וממילא היה על המשיבים לקבל את ההסכמה, במסגרת אסיפת בעלי דירות, שבה יישמעו גם טענות המבקש.
טענת המשיבים להטרדה מטעם המבקש, לא הוכחה, במיוחד בתקופה שלאחר שניתן צו ההטרדה, ורק השמטה היא זו שגרמה לכך שמספר ההליך לא הוזכר בבקשה. לפיכך, יש להיעתר לבקשה, וליתן צו זמני כמבוקש.
במסגרת הבקשה, מתבקש ליתן צו זמני במסגרתו יחדלו המשיבים משימוש במצלמות שהתקינו ברכוש המשותף.
המשמעות האופרטיבית היא שהסעד הזמני המבוקש הוא צו עשה המביא לשינוי מצב קיים, ולא צו מניעה.
כך שאף על פי שהסעד הוכתר כצו מניעה, הוא לא כזה, שכן צו מניעה נועד להקפיא מצב קיים, בשונה מצו עשה שמטרתו שינוי מצב קיים.
לו יינתן הצו הזמני המבוקש יהיה בכך כדי להביא לשינוי המצב הקיים בזמן הגשת הבקשה, שכן המצלמות כבר הותקנו, ונעשה בהן שימוש.
הערתי:
צו זמני אמנם הוצא אך אין זה הסוף של הסיכסוך, השכן שהתקין את המצלמות עדיין צריך להשיג אישור של כלל הדיירים, ואין בצו הזמני הוראה להסיר את המצלמות אלא רק לחדול את השימוש בהם.
אין בצו הזה החלטה על סיום ההליך.
הוכן על-ידי מערכת AI