המפקח על רישום המקרקעין, ארז שטיינברג, דחה את טענת חוסר הסמכות.
הוא קבע כי עצם תיאור היחידה כ"מחסן" בתקנון אינו יוצר מגבלה קניינית, אלא ששינויים פיזיים במחסן, כמו חיבורו לתשתיות מים וחשמל, מהווים "פגיעה" בשאר הדירות בבניין.
המפקח קבע כי הוספת יחידת דיור למגורים משנה מהותית את אופי הבניין ופוגעת בערך הדירות האחרות.
רבים מבעלי הדירות בבית משותף תוהים האם ועד הבית יכול לחייב אותם לשלם על שיפוץ כאשר לא התקיימה אסיפה כללית מסודרת, או כאשר השיפוץ כלל עבודות שהן בגדר השבחה ולא תחזוקה שוטפת. פסיקה עדכנית בנושא זה עוסקת בדיוק במקרים שבהם יש מחלוקת בין דיירים המסרבים לשלם על שיפוץ הבניין לבין נציגות הבית שטוענת כי הייתה הסכמה בשתיקה או רוב מספק. המאמר עוסק בפסקי דין רלוונטיים, חוק המקרקעין, והעקרונות לפיהם יש לחלק עלויות שיפוץ לפי החלק היחסי של הדירות ברכוש המשותף.
המפקח על רישום המקרקעין, קיבל את תביעת נציגות הבית המשותף וחייב את הנתבעים להסיר את המצלמות שהותקנו על ידם על הקירות החיצוניים של הבית, כולל ציוד נלווה, ולהחזיר את מצב הקירות לקדמותו.
בנוסף, חויבו הנתבעים לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך 2,000 ש"ח.
פסק הדין מדגיש את החשיבות של שמירה על פרטיות הדיירים בבית משותף וקובע כי התקנת מצלמות ברכוש המשותף צריכה להיעשות בהסכמה ובאופן שאינו פוגע בפרטיותם של אחרים.
המסר המשפטי המרכזי:
התקנת עמדת טעינה בחניה פרטית בבית משותף, בתנאי שמקיימת את התקנות והדרישות, אינה דורשת הסכמת כל יתר בעלי הדירות.
יתירה מזאת, ועד בית או כל דייר אחר שמחליט לתבוע, מוטב שידע את החוק לפני, אחרת מדובר בתביעת הטרדה שהיא לכשעצמה עשויה להיות עילה לתביעה ואף לתלונה.
לפניי תביעה למתן צו עשה לקבלת סעדים אשר יורו על שינוי סוכך רכב שהציבה הנתבעת בסמוך לחניית התובע (להלן-"הסוכך") מסוכך ארבע רגלי, לסוכך דו רגלי וצמצום רוחב חניית הנתבעת בהתאם לרוחב הרשום.
המפקח על רישום מקרקעין נעתר בחלקה לתביעת התובע והורה לנתבעת להסיר את העמוד הקדמי בסוכך חניית רכבה, לאחר שנפסק כי העמוד הקדמי בסוכך הארבע-רגלי שהתקינה הנתבעת בחנייתה מהווה פגיעה בזכות השימוש של התובע בחנייתו. התקנת הסוכך מקשה על התמרון בחניית התובע ומציבה מכשול כהולך רגל. כמו כן, התקנת הסוכך נעשתה ללא הסכמת התובע, ופוגעת בזכותו לשימוש בחנייתו, בניגוד להוראות התקנון המוסכם.
בוגר הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה | מגשר | מתמחה אצל המפקחת על רישום מקרקעין
עניינה של התביעה בטענת נציגות בית משותף, לפיה חבר הנציגות בעבר הוציא את כספי הבית המשותף שלא לטובת הבית המשותף, ובתביעה להשבת הכספים שהוצאו.
חבר ועד פעל שלא בהתאם לנהלים ולא טרח לתעד כל הוצאה, וזאת בהנחה שאכן כל ההוצאות היו לטובת הבניין.
הועד החדש לא קיבל את ההוצאות ועלה החשד שועד הבית הקודם מעל בכספי הבניין בסכום של 90000 שח.
השופט אמנם לא קיבל את הטענה שאכן התבצעה מעילה, אך מאידך פסק שהנתבע צריך להחזיר 50000 שח לקופת ועד-הבית.
חברים, חשוב לרשום כל הוצאה ולוודא שישנה קבלה אמיתית של ספק השירות ולא רישום רשלני על דף נייר.
מפקח על רישום המקרקעין דן בבקשה דחופה למתן צו מניעה זמני שהוגשה ע"י בעל דירה בבית משותף בבני ברק, נגד שכניו שהתקינו מצלמות אבטחה ברכוש המשותף. המבקש טען שהמצלמות פוגעות בפרטיותו ועלולות לשמש להאזנות סתר. המשיבים טענו שהתקינו את המצלמות בשל הטרדות מצד המבקש, אך לא השיגו את הסכמת כלל דיירי הבניין כנדרש. המפקח קיבל את הבקשה והורה למשיבים להפסיק להשתמש במצלמות, תוך שציין כי טענותיהם לא הוכחו וכי הצו הזמני נועד לשנות את המצב הקיים.
דייר עשה שימוש בחניית אורחים, יום אחד הם מגלים שנציגות הבניין הציבו מחסום בחנייה והשכירה אותו לגורמים חיצוניים
ומכיון שלא נעשתה על כך ישיבת דיירים, הם רצו לתבוע
נציגות הבניין מבחינתה הבינה את הטעות, ובהמשך הביאה את הנושא בפני הדיירים, כאשר הסכם השכירות יעשה בשם הדיירים מול הגורם החיצוני, הכנסות השכירות יהיו לתועלת הציבורית ויכנסו לחשבון ועד הבית וכן ההסכם יהיה שנתי כך שכל שנה יוכלו הדיירים להפסיק את השכרת החנייה.
למען ההגינות הועד אפילו נתן זכות ראשונים לדייר המתלונן.
למעשה מרגע שנציגות הבניין השיגה את הסכמת הדיירים, הנושא הוכרע.
חוק המקרקעין הוא החוק היחידי שמאפשר לדיירים לעצב את התקנון שלהם, כלומר שבסופו של דבר המערכת המשפטית נותנת עדיפות למקרים בהם ישנה הסכמה של בעלי הדירות על השטח המשותף שלהם.
הדייר העקשן, העדיף ללכת על כל הקופה.
הוכן באמצעות מערכת AI, ועבר ביקורת ועריכה של חברי המערכת שהם בעלי ניסיון רב בניהול בית משותף וידיעת החוקים החשובים לבית המשותף
סיפור בבת ים, על חכמולוג שיש לו 5 דירות, והחליט שהוא יכול לעשות דין לעצמו, ובעצם לא להשתתף בהוצאות תחזוקת הבניין.
אז במשך שנה הוא לא שילם, ברור כבר מהדיון שאחריות תשלום דמי הועד היא על בעל הדירה ולא על דייריו.
"(א) בעל דירה חייב להשתתף בהוצאות הדרושות להחזקתו התקינה ולניהולו של הרכוש המשותף ולהבטחת השירותים המחויבים על פי דין או המקובלים על פי הנוהג, הכול לפי יחס שטח רצפת דירתו אל שטח הרצפה של כל הדירות שבבית המשותף" לעניין זה "החזקה תקינה" – שמירה על מצבו של הרכוש המשותף כפי שהיה בעת גמר הבניה, לרבות שיפורים שבוצעו בו לאחר מכן בהסכמת בעלי הדירות".
