הסיכונים בגידול עץ פיקוס בשטח הבניין או הגינה פרטית
עצי הפיקוס (כדוגמת פיקוס השדרות, פיקוס בנימינה ועוד) ידועים לשמצה ביכולתם לגרום נזק משמעותי לתשתיות ולמבנים בשל המאפיינים הייחודיים של מערכת השורשים שלהם.
שורשי עץ הפיקוס מסוכנים למבנים ולתשתיות מהסיבות העיקריות הבאות:
-
1. משיכה למים וחיפוש אגרסיבי אחר לחות
- שורשי הפיקוס מחפשים כל הזמן מקורות מים וחומרי הזנה.
- צנרת ביוב ומים: צנרת ביוב או ניקוז היא יעד מושלם עבורם מכיוון שהיא מכילה מים, חמצן וחומרים אורגניים.
אפילו סדק קטן או חיבור לא אטום בצנרת משמש כ"הזמנה" לשורש, שחודר לתוכו, מתעבה, ויוצר סתימה מוחלטת ובמקרים רבים שובר או מעוות את הצינור לחלוטין.
-
2. כוח מכני ועוצמת התפשטות

- מערכת השורשים של הפיקוס היא מאוד אגרסיבית, עבה ורחבה, והיא מסוגלת להפעיל כוח אדיר:
- הרמת ריצוף ומדרכות: השורשים מתפשטים רדיאלית, קרוב יחסית לפני הקרקע, וכשהם מתעבים הם יוצרים לחץ מכני עצום על כל מה שמעליהם (מדרכות, כבישים, ריצוף ומשטחי בטון), גורמים להם להתרומם, להיסדק ואף להישבר.
- פגיעה ביסודות וקירות: שורשים הגדלים בצמוד או מתחת ליסודות מבנים או קירות תמך יכולים לגרום ללחץ צידי חזק שיוצר סדקים בקירות ומערער את יציבות המבנה.
- היקף רחב ועמוק: שלא כמו עצים רבים אחרים, שורשי הפיקוס נוטים להתפשט למרחקים גדולים מאוד (לעיתים עשרות מטרים) מהגזע, הרבה מעבר לגבולות הגינה בה הם נטועים.
- מערכת השורשים של הפיקוס היא מאוד אגרסיבית, עבה ורחבה, והיא מסוגלת להפעיל כוח אדיר:
-
3. גמישות פלישה (המיאפיפיטים)
- חלק ממיני הפיקוס (כגון פיקוס בנימינה) הם בעלי נטייה טבעית להתפתח כהמיאפיפיטים (צומחים על גבי צמחים או מבנים אחרים).
- נביטה במקומות לא שגרתיים: זרעי פיקוס, המופצים על ידי עטלפים וציפורים, יכולים לנבוט בסדקים קטנים בקירות, גגות או מרזבים.
השורשים הראשוניים מחדירים עצמם לעומק המבנה כדי למצוא לחות, ועם גדילתם הופכים לגורם הרסני.
בשל כל המאפיינים הללו, עצי פיקוס, במיוחד בסביבה עירונית צפופה ובקרבת תשתיות ישנות, נחשבים לבעלי פוטנציאל נזק גבוה מאוד ולכן מומלץ להימנע משתילתם בקרבת מבנים וצנרת.
להלן סיכום רשימת הנזקים שעץ זה עלול לגרום:
- פגיעה בצנרת:
שורשי הפיקוס הם תוקפניים וחודרים בקלות למערכות ביוב וניקוז, גם דרך סדקים זעירים. חדירה זו גורמת לסתימות חוזרות, נזקים למבנה הצנרת ואף התמוטטות של קטעי צנרת. - פגיעה בריצוף ובמדרכות:
השורשים הגדלים בסמוך לפני השטח מרימים ושוברים ריצוף, מדרכות ואף כבישים. - פגיעה ביסודות ובקירות:
שורשים עבים ומתפשטים עלולים להפעיל לחץ על יסודות הבניין, קירות תמך וקירות משותפים, ולגרום לסדקים ולפגיעה ביציבות המבנה, במיוחד כאשר הם נטועים קרוב מאוד למבנה. - מטרדים וניקיון
לכלוך מנשירת פרי ועלים: העץ מניב כמויות גדולות של פרי קטן אשר נושר ומלכלך את הסביבה. נשירת עלים תדירה גם היא גורמת ללכלוך רב. - מפגעים מעטלפים
- לשלשת ולכלוך:
עטלפי פירות ניזונים מפרי הפיקוס. הם מתקבצים סביב העץ, ולשלשתם מלכלכת קירות, מרפסות וחלונות של הבתים הסמוכים. הלשלשת יכולה גם להוות מטרד תברואתי. - רעש והפרעה: תעופת העטלפים וקולותיהם בשעות הלילה עלולים להטריד את דיירי הבניינים הסמוכים.
- לשלשת ולכלוך:
הגבלות חוקיות (עץ מוגן)
הפיקוס הוא עץ מוגן על פי החוק בישראל ולכן כל טיפול בעץ זה חייב את האישורים המתאימים להלן מספר נקודות שכדאי לדעת לפני טיפול במפגע\הסיכון הזה
- איסור כריתה:
עצי פיקוס בוגרים (בדרך כלל מעל גובה 2 מטרים וקוטר גזע מסוים) נחשבים לעצים מוגנים על פי החוק. - צורך באישור:
כריתה, או גיזום משמעותי שלהם (מעל שליש מהנוף), דורשת אישור מפקיד היערות, גם אם העץ נמצא בשטח פרטי. הדבר מקשה על הטיפול בנזקים שנגרמים על ידו. - המלצה כללית:
מומלץ מאוד לא לשתול עץ פיקוס במקומות מרוצפים, בקרבת תשתיות תת-קרקעיות (מים, ביוב), ובסמיכות למבנים.
אם כבר קיים עץ בוגר, יש לנקוט באמצעי מניעה, גיזום נכון, ובמקרים קיצוניים לשקול את כריתתו (בכפוף לקבלת אישורים).
דרכי טיפול ומניעה מנזקי שורשי פיקוס
1. מניעה בטרם שתילה (מומלץ ביותר)
- בחירת מיקום נכונה:
- הימנעות מוחלטת משתילת פיקוסים בקרבת קווי ביוב, ניקוז, מדרכות ומבנים (מומלץ מרחק של מספר מטרים, בהתאם לגודל הצפוי של העץ הבוגר).
- במידה ורוצים לשתול עץ גדול, יש לבחור מינים שאינם בעלי שורשים תוקפניים כמו הפיקוס.
- התקנת מחסומי שורשים (Root Barriers):
- ניתן להתקין מחסום פיזי אנכי ועמוק באדמה (יריעה חזקה או קיר בטון) סביב אזור השורשים, כדי לכוון את צמיחתם הרחק מהמבנים והתשתיות. זו שיטה יעילה למניעת נזקי ריצוף וקירות.
2. טיפול בנזקים קיימים (במערכת הביוב)
אם כבר חדרו שורשים לצנרת הביוב, יש לנקוט בפעולות הבאות:
- אבחון מדויק:
- צילום צנרת: שימוש במצלמה אופטית מיוחדת (סיב אופטי) להחדרה לצנרת, כדי לאתר במדויק את מיקום חדירת השורשים, מידת הנזק ואת מצב הצינור.
- חיתוך והסרת שורשים:
- ביובית עם דיזה ייעודית: שימוש במכשירי חיתוך מכניים (כמו דיזה חשמלית או רובוטית) המחוברים לביובית או לכבל מיוחד, כדי לקצוץ ולגרוס את השורשים בתוך הצינור ולנקות את הדפנות.
- שטיפה בלחץ מים גבוה: לאחר החיתוך, מבוצעת שטיפה אינטנסיבית של הקו בלחץ גבוה כדי לסלק את שאריות השורשים והמשקעים.
- איטום ושיקום הצנרת (למניעת חדירה חוזרת):
- הטלאה (פאץ'): שיטה מתקדמת לתיקון נקודתי ללא חפירה (CIPP - Cured-in-Place Pipe). משחילים לצינור יריעת פיברגלס ספוגה בחומר אפוקסי, אשר מתקשה ומייצר שרוול אטום וחזק בתוך הצינור, שאוטם את הסדק ומונע חדירה חוזרת של שורשים.
- חומרים קוטלי שורשים: לאחר ניקוי, ניתן להחדיר חומרים כימיים או קוטלי שורשים שנועדו למנוע מהשורשים לצמוח ולהתפשט מחדש בתוך הצנרת.
3. טיפול בעץ עצמו
- גיזום שורשים: ניתן לבצע גיזום יזום של שורשים בולטים או אלו המכוונים לכיוון התשתיות (רצוי להתייעץ עם אגרונום כדי לוודא שהגיזום לא יפגע ביציבות העץ).
- גיזום נוף: גיזום נוף קבוע מסייע לעיתים להפחתת הצורך של העץ במים וחומרים מזינים, ובכך מפחית את "החיפוש" האגרסיבי של השורשים אחר מקורות מים בסביבת הצנרת.
- מעקב תקופתי: ביצוע צילומי צנרת תקופתיים (אחת לשנה-שנתיים) לקווי ביוב קרובים לעץ, כדי לזהות חדירה בשלבים מוקדמים ולטפל בה לפני שנוצר נזק משמעותי.
חשוב לזכור: מכיוון שפיקוס בוגר נחשב לרוב עץ מוגן, כריתה או גיזום חריג דורשים אישור מפקיד היערות המקומי. יש להתחיל בטיפול בנזקים או במניעה מוקדמת ככל האפשר.
נוהל הגשת בקשה לכריתת עץ מוגן
מכיוון שעץ פיקוס בוגר נחשב בדרך כלל ל"אילן מוגן", כריתתו או העתקתו מחייבת קבלת רישיון מפקיד היערות.
להלן הנוהל המרכזי והמסמכים הנדרשים להגשת בקשה לרישיון כריתה או העתקה, כפי שנקבע על ידי משרד החקלאות ופיתוח הכפר (פקיד היערות):
שלבי הגשת בקשה לרישיון כריתת עץ מוגן
-
זיהוי פקיד היערות הרלוונטי
-
רשות מקומית: יש לבדוק אם ברשות המקומית שלכם (עירייה/מועצה) יש פקיד יערות עירוני. אם כן, אליו מגישים את הבקשה.
-
אזורי: אם אין פקיד יערות עירוני, יש לפנות לפקיד היערות האזורי של משרד החקלאות או קק"ל (קרן קיימת לישראל), בהתאם לחלוקת האזורים.
-
-
מילוי טופס הבקשה
-
יש למלא את טופס הבקשה לרישיון כריתת/העתקת אילן מוגן (ניתן להוריד אותו מאתרי משרד החקלאות או הרשות המקומית).
-
-
צירוף המסמכים הנדרשים
| מסמך נדרש | הערות חשובות (בהקשר לנזקי פיקוס) |
| טופס בקשה מלא | חובה למלא את כל הפרטים. |
| תשלום אגרה | כרוך בתשלום אגרה (נכון לכיום סביב 55 ש"ח). |
| אישור זכויות על הקרקע | נסח טאבו או אישור בעלות רלוונטי. |
| תמונות העץ | שתי תמונות לכל עץ: תמונת תקריב ותמונת צלמית (מראה כללי של העץ וסביבתו). |
| סיבת הבקשה מפורטת | חובה לציין בבירור את הנזק הנגרם: חדירת שורשים לצנרת (סתימות חוזרות), הרמת ריצוף, סדקים בקירות המבנה. |
| חוות דעת מקצועית (מומלץ בחום!) | אם הסיבה היא נזק/סכנה, מומלץ לצרף חוות דעת של אגרונום או יועץ עצים מומחה המאשר את הנזק וקובע כי אין דרך סבירה אחרת למנוע אותו מלבד כריתה/העתקה. במקרה של נזקי ביוב, ניתן לצרף דו"ח צילום צנרת. |
| חתימת הרשות המוניציפלית | הרשות המקומית צריכה לחתום על הבקשה (בדרך כלל סעיף 8 בטופס). |
| הסכמת דיירים (בבית משותף) | אם העץ מצוי בשטח משותף, נדרשת חתימת הסכמה של למעלה מ-50% מדיירי הבניין. |
-
הגשת הבקשה והמתנה לאישור
- את הטופס והמסמכים יש להגיש לגורם הרלוונטי.
- פקיד היערות בוחן את הבקשה, ולעיתים עשוי לבקר בשטח כדי לבדוק את העץ בעצמו.
- הוא עשוי לדרוש ערך חלופי לעץ (כסף או התחייבות לנטיעת עצים אחרים).
⚠️ אזהרה: כריתת עץ בוגר ללא רישיון מהווה עבירה פלילית ועלולה לגרור קנסות כבדים. יש להמתין לקבלת הרישיון בכתב.
סיכום
הגשת הבקשה חייבת להיות מנומקת היטב, במיוחד כאשר מדובר בעץ חזק כמו הפיקוס, תוך הדגשת הנזק הבטיחותי והתשתיתי שנגרם ממנו.