האם דייר שהוא לא בעל דירה אלא דייר בשכירות יכול להוסיף נושאים לסדר היום לאסיפת דיירים כמו בעל דירה?
לפי סעיף 9ב לתוספת לחוק המקרקעין , רק בעל דירה רשאי להוסיף הצעות.
שוכר שברצונו להוסיף הצעה לסדר היום, שיפנה למשכיר.
(ב) בעל דירה רשאי להוסיף נושא לסדר יומה של האסיפה, ובלבד שהודעה על כך תימסר לבעלי כל הדירות האחרות יומיים לפחות לפני מועד האסיפה בדרך שנמסרת הודעה על מועד קיומה של אסיפה כללית.
על פי החוק, בעל דירה רשאי להוסיף נושא לסדר היום של אסיפת דיירים בבניין משותף, אך ישנם תנאים:
הודעה מראש: בעל הדירה צריך למסור הודעה על כך לכל שאר בעלי הדירות לפחות יומיים לפני מועד האסיפה.
אופן ההודעה: ההודעה צריכה להימסר באותה דרך שבה נמסרה ההודעה הראשונה על מועד קיום האסיפה הכללית.
חשוב לציין:
שוכר דירה אינו נחשב ל"קול" שנספר, מאחר שהאסיפה היא אסיפת בעלי דירות.
במקרה ששוכר ישתתף ויצביע באסיפת בעלי הדירות, זה יהיה רק במקרה בו נמסר לו ייפוי כוח מבעל הדירה לתכלית זו.
לא תדון אסיפה כללית בנושא שלא נכלל בסדר יומה, אלא אם כל בעלי הדירות הסכימו שהעניין יעמוד לדיון בה.
לכן, דייר בשכירות אינו יכול להוסיף נושאים לסדר היום בעצמו. אך אם יש לו ייפוי כוח מבעל הדירה, הוא יוכל לפעול בשמו.
הרחבה לחברים
מאמרים בנושא
תקנון בית משותף
סעיף 61 לחוק המקרקעין קובע כי בית משותף יתנהל על פי תקנון המסדיר את היחסים בין בעלי הדירות ואת זכויותיהם וחובותיהם לגבי הבית המשותף.
תקנון הבית המשותף נקבע במקביל לרישום הבית בטאבו.
על בעלי הדירות בבית משותף יחולו הוראות "התקנון המצוי" המפורטות בתוספת לחוק המקרקעין, אלא אם כן הדיירים ניסחו הוראות ספציפיות ב"תקנון מוסכם".
תקנון מצוי של בעלי הדירות בבית משותף
תקנון מצוי של בעלי הדירות בבית משותף (סעיף 64)
"בעל דירה" – לגבי דירה שהוחכרה לתקופה שלמעלה מעשרים וחמש שנים – החוכר או חוכר המשנה, לפי הענין, זולת אם נקבע בחוזה החכירה שלענין התקנון לא יראו אותם כבעלי דירה;
אין מספיק נוכחים באסיפת דיירים, מה עושים?
כדי להתמודד עם נוכחות דלה באסיפות, איפשר חוק המקרקעין מנגנון שנקרא ״אסיפה נדחית״ ורבים הבתים המשותפים אשר משתמשים בו דרך קבע. כל מה שנדרש הוא לכתוב בזימון לאסיפה שאם במועד שנקבע לאסיפה לא תהיה נוכחות של לפחות מחצית מבעלי הדירות (בעצמם או באמצעות יפויי כוח) אז חצי שעה לאחר מכן תתקיים אסיפה גם אם רק מיעוט נוכח בה.
חוק המקרקעין, תשכ"ט-1969
חוק המקרקעין, תשכ״ט–1969
חוק המקרקעין חוסה גם על דירות ורכוש משותף.
להלן חלקי הרכוש המשותף הצמודים לדירות:
(א) לכל דירה בבית משותף צמוד חלק בלתי מסויים ברכוש המשותף של אותו בית משותף.
(ב) עסקה בדירה תחול גם על החלק ברכוש המשותף הצמוד אליה, ואין תוקף לעסקה ברכוש המשותף בנפרד מן הדירה; אין בהוראה זו כדי למנוע פעולה הבאה להקטין או להגדיל את שטח הקרקע שברכוש המשותף.
הוספת תגובה חדשה