מה עושים אם דייר מסויים יש לו את ההרגל לזרוק פסולת מחלונו?

אחרי בחירת ועד בית תמיד יש מרץ ראשוני ועם הזמן חברי הועד הולכים ומתאדים והופכים להיות לא פעילים, זאת מטלה לא פשוטה מסתבר, עם מטלות שונות, וצורך להבין בכל מיני תחומים טכניים.
רוב האנשים לא אוהבים לקחת אחריות וכשהם מקבלים אותה זה לא ממש מרצון, ולכן הטיפול ותשומת הלב הם בהתאם.

בבית המשותף החלה נכונות של בעלי הדירות ו/או הנציגות להתקין מצלמות אבטחה, מתוך רצון להגן על רכושם הפרטי ו/או המשותף ולדאוג לביטחונם.
סוגיית מצלמות האבטחה מעלה מספר רב שאלות וברצוננו לסקור ולו בקצרה, מספר סוגיות בהקשר זה וזאת בסיוע של פסיקה עדכנית.

הגישה לחומר המצולם תהייה רק למורשה מוסכם, אשר יידרש לעיין בחומרים תוך הקפדה על רישום מסודר של כל פעולה ופעולה, כנדרש בחוק אבטחת המידע סעיף 21 (4) 11(א).
בנוסף, יש לרשום נוהל ברור לצפייה בתמונות, כך שהמצלמות לא ישמשו למעקב אחר דיירים, והשימוש בתמונות ייעשה רק במקרים מוצדקים של גרימת נזק לרכוש.

המפקח על רישום המקרקעין הוא גורם שיפוטי בעל סמכויות דומות לשופט בית משפט השלום (כפי שקבוע בסעיף 74 לחוק המקרקעין). יחד עם זאת, המפקח לא לא יכול לדון בכל התביעות בהן יכול לדון שופט בית משפט השלום.
אם תוגש למפקח על רישום המקרקעין תביעה אזרחית שתכלול עילות נזיקיות בה אין לו סמכות להכריע, ניתן יהיה להגיש בקשה לסילוק על הסף עקב חוסר סמכות עניינית, ולהוביל לדחייתה של התביעה במהרה.