מה עושים כשדייר מסרב לשלם את דמי ועד הבית?

ביקורת שנתית למערכות הבניין, חלקם זה חובה ואחרים לא.
למה חשובה הביקורת השנתית? כמובן כדי לוודא שכל המערכות תקינות, והציוד תקין ואמין, לפחות פעם אחת בשנה
מערכות שלא נבדקות, אנו עלולים למצוא נזק מצטבר, אותם מערכות שחובה לבדוק אותם, במידה ולא נבדקת תקינותם אז ביום שבו יהיה ארוע חירום, אנו עלולים לגלות שהמערכות לא פועלות כהלכה ואנשים (גם ציוד) עלולים להיפגע.

דוגמאות כתבי בית דין בנושא מקרקעין:
חוק המקרקעין מחייב השתתפות בהוצאות הדרושות “להחזקתו התקינה ולניהולו של הרכוש המשותף, ולהבטחת השירותים המחוייבים על-פי דין, או המקובלים על-פי הנוהג” {ראה סעיף 58(א) לחוק המקרקעין; תא”מ (שלום פ”ת) 11988-04-11 ווטאירפול הנדסה בע”מ נ’ מ.י. הדס ניהול, יעוץ ואחזקת מבנים בע”מ, תק-של 2011(2), 136249, 136250 (2011)}.

ניהול ועד-הבית הופך לא פעם לסוגיה שלמה, ולעיתים אף למחלוקת של ממש בין דיירי הבית. 
כאשר נוצרת מחלוקת שאינה ניתנת לגישור, יכולים הדיירים לפנות אל המפקח על רישום מקרקעין, שאמור לפתור את הסכסוך ולהחליט על מינוי מתאים. 
משרד המשפטים פרסם לאחרונה מדריך אשר יסייע לדיירים בפנייה אל המפקח.

הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין כוללת ארבעה תחומי פעילות עיקריים:
רישום מקרקעין
תשע לשכות רישום מקרקעין, בירושלים, תל-אביב, חיפה, פתח-תקווה, נצרת, נתניה, באר-שבע, חולון ורחובות. שלוש שלוחות בחדרה, אשדוד ועכו.
מפקחים על רישום מקרקעין

חוק המקרקעין, תשכ״ט–1969
חוק המקרקעין חוסה גם על דירות ורכוש משותף.
להלן חלקי הרכוש המשותף הצמודים לדירות:
(א) לכל דירה בבית משותף צמוד חלק בלתי מסויים ברכוש המשותף של אותו בית משותף.
(ב) עסקה בדירה תחול גם על החלק ברכוש המשותף הצמוד אליה, ואין תוקף לעסקה ברכוש המשותף בנפרד מן הדירה; אין בהוראה זו כדי למנוע פעולה הבאה להקטין או להגדיל את שטח הקרקע שברכוש המשותף.