בעיות באכיפת חוקי עזר עירוניים על השלכת פסולת
דוחות רבים ניתנים בישראל על ידי העיריות, כשחלק מהם עוסק בהשלכת קרטונים במיקום הלא נכון או ביום הלא נכון
לכאורה מדובר במהלך מבורך, אולם מתברר שגם אנשים שהשליכו פסולת לפי החוק עלולים לקבל דוח, אם הקרטון נשאר ברחוב מסיבות כאלו ואחרות
עו"ד מוטי איצקוביץ: "הפיקוח עובד כי זה מכניס הרבה מאוד כסף לעירייה, ומערכת הערעורים, זכות טיעון האזרח והיכולת שלו להציג את הקושי שלו, כמעט שלא קיימות"
ישנה בעייה רצינית באכיפת חוקי עזר עירוניים בנושא השלכת פסולת, במיוחד קנסות שניתנים על סמך זיהוי שמו של התושב על קרטון או פריט פסולת אחר שנמצא ברחוב.
הכותבת טוענת שלמרות שהחוק נועד לשמור על ניקיון העיר, הוא יוצר לעיתים קרובות עוול משפטי לאזרחים שכן קשה להוכיח שהם לא אשמים.
הבעיה המרכזית
הבעיה העיקרית היא שהאחריות מוטלת על התושב ברגע שפרטיו נמצאים על הפסולת, גם אם הוא השליך אותה כחוק.
המאמר בלינק המצורף מציג מקרים רבים שבהם תושבים קיבלו קנס שלא בצדק:
- פסולת שלא פונתה: רכב הפינוי של העירייה לא אסף את הפסולת בזמן, והיא נותרה ברחוב.
- פעולות של אחרים: אדם אחר לקח את הקרטון, השתמש בו וזרק אותו במקום אסור.
- תזוזת הפסולת: רוח או אדם אחר הזיז את הפסולת ממקומה המיועד.
- התיישנות: תושב קיבל קנס על קרטון שהושלך חודשים רבים לפני כן, והוא כבר אינו יכול לזכור את הנסיבות.
התמודדות מול הקנס
המאמר מדגיש כי תושבים שקיבלו קנס כזה נמצאים בעמדת נחיתות.
הם צריכים להגיש ערעור לעירייה עצמה (זו שהטילה את הקנס), ולרוב הערעורים נדחים בטענה של חוסר הוכחות.
לדברי עורך הדין מוטי איצקוביץ, השיטה העירונית נועדה "לשחוק" את האזרחים ולגרום להם לוותר ולשלם את הקנס, במקום לנהל הליך משפטי ארוך ויקר בבית המשפט.
הקושי של האזרח
המאמר מסכם בכך שנוצר מצב שבו העירייה פועלת כרשות מחוקקת, מבצעת ושופטת בעצמה, ללא פיקוח יעיל.
העירייה מרוויחה כסף רב מהקנסות, והיכולת של האזרחים להוכיח את חפותם מוגבלת מאוד.
משרד הפנים מצידו מאשר את חוקי העזר של העיריות ומפנה את התושבים חזרה לרשות המקומית או לבתי המשפט.
עם זאת, נציבות תלונות הציבור מציינת כי תושבים יכולים לפנות אליהם כדי להגיש תלונה על המקרים הללו.