דייר שילם את חלקו בשיפוץ שלא נעשה והחליט לעבור דירה, האם הוא זכאי להחזר של חלקו בתשלומי השיפוץ?
האם אני זכאי להחזר כספי על תשלום לשיפוץ שהוחלט עליו אך טרם בוצע לפני שעזבתי את הדירה?
מה הדין כאשר השיפוץ מתוכנן לצאת לפועל לאחר מכירת הדירה?
האם תשלום עבור שיפוץ שלא בוצע נחשב ל"התעשרות שלא כדין" של ועד הבית?
האם יש הבדל בזכאות להחזר אם הכסף שולם לחשבון ייעודי לשיפוץ?
האם ועד הבית יכול לסרב להחזיר כספים ששולמו לשיפוץ שטרם החל?
דייר שילם את חלקו בשיפוץ שלא נעשה והחליט לעבור דירה, האם הוא זכאי להחזר של חלקו בתשלומי השיפוץ?
באופן עקרוני, סביר להניח שהדייר זכאי להחזר כספי עבור חלקו בשיפוץ ששולם אך טרם בוצע עד למועד עזיבתו.
ההיגיון המשפטי והמעשי נוטה לקבוע כי:
מטרת התשלום: התשלום נועד לכסות הוצאה עתידית ספציפית (השיפוץ), ולא דמי ועד בית שוטפים.
התעשרות שלא כדין: אם הכסף שולם למטרה מסוימת והמטרה לא מומשה בזמן שהדייר היה בעל הדירה, קופת ועד הבית מתעשרת על חשבונו, והדייר החדש הוא זה שיקבל את התמורה (את השיפוץ) מבלי לשלם עליה.
חוק המקרקעין: סעיף 58 לחוק המקרקעין קובע שבעל דירה חייב להשתתף ב"הוצאות הדרושות לאחזקתו התקינה" של הרכוש המשותף.
אם ההוצאה (השיפוץ) טרם נעשתה, ניתן לטעון שהיא טרם "נדרשה" בפועל.
כיצד יש לפעול?
ההחזר תלוי בנסיבות הבאות:
- האם הכסף נמצא ב"קופה נפרדת"?
אם ועד הבית הפריד את הכספים שנגבו לשיפוץ לחשבון ייעודי, הטיעון להחזר מתחזק מאוד. - הסכמות מול הקונה החדש:
הדרך הפשוטה והנפוצה ביותר היא שהדייר יקזז את סכום השיפוץ ממחיר מכירת הדירה, וישאיר את התשלום בועד הבית.
כך, הקונה החדש למעשה משלם לדייר היוצא את חלקו בשיפוץ המתוכנן, והדייר החדש ייהנה מהשיפוץ הממומן. - החלטת אסיפת הדיירים:
אם לא הוסדר מול הקונה, על הדייר לפנות לוועד הבית ולדרוש החלטה באסיפת דיירים שתאשר את ההחזר. - המלצה מעשית:
פנה לוועד הבית בכתב ודרוש את החזר הסכום, בצירוף אסמכתאות התשלום.
אם הוועד מסרב, הסכסוך בסוגיות אלו נידון בפני המפקח/ת על רישום המקרקעין.
וישנה גם תשובה הפוכה
דייר (או בעל דירה) שעוזב את הדירה טרם ביצוע שיפוץ המעטפת אינו זכאי להחזר על תשלומיו, שכן החובה להשתתף בהוצאות הרכוש המשותף היא אבסולוטית לפי סעיף 58 לחוק המקרקעין.
שיפוץ מעטפת נחשב להחזקה תקינה של הרכוש המשותף, והתשלומים ששולמו לקופת הוועד אינם תוכנית חיסכון אישית אלא משמשים את כלל הבניין.
חובת בעל הדירה
סעיף 58(א) לחוק המקרקעין מחייב כל בעל דירה להשתתף בהוצאות הניהול וההחזקה התקינה של הרכוש המשותף, ללא קשר להנאה אישית או לעיתוי עזיבה.
בפסיקה נדחו טענות של מוכרים שלא ייהנו מהשיפוץ, שכן ההיגיון הוא תחזוקה לטווח ארוך.
גם אם הדירה נמכרת, החובה עוברת לרוכש, והוועד רשאי לתבוע את מי שרשום כבעל דירה באותה עת.
יתרות בקופת הוועד
קופת הוועד אינה מחזירה יתרות לדיירים עוזבים, שכן הכספים שייכים לניהול הבית המשותף ולא ליחיד.
גישות מסוימות מציעות החזר חלקי (כ-80%) במקרים של יתרות גבוהות, אך זו אינה נורמה מקובלת ודורשת הסכמת הוועד.
בפורומים משפטיים מומלץ להעביר את החבות לדייר הנכנס במקום החזר.
המלצות מעשיות
בחוזה מכירה כדאי לכלול סעיף מפורש על חלוקת הוצאות שיפוץ עתידיות, כגון הזמנת הרוכש לאסיפות ועד.
אם יש מחלוקת, פנו למפקח על רישום המקרקעין להכרעה, שכן לוועד אין חובה לבדוק חוזים פרטיים בין מוכר לקונה.
הרחבה לחברים
מאמרים בנושא
האם אפשר לחייב את כל דיירי הבנין לתשלום עבור הרחקת היונים ?
באופן כללי, ניתן לחייב את כל דיירי הבניין בתשלום עבור הרחקת יונים אם מדובר במפגע תברואתי או נזק הנגרם לרכוש המשותף, ובתנאי שהתקבלה החלטה מסודרת ברוב הדרוש באסיפת הדיירים.
אם מדובר במפגע פרטי שאינו משפיע על כלל הדיירים, קשה יותר לחייב את כולם.
המלצה: מומלץ לפנות לוועד הבית ולנסות לכנס אסיפת דיירים כדי לדון בנושא.
חוק המקרקעין, תשכ"ט-1969
חוק המקרקעין, תשכ״ט–1969
חוק המקרקעין חוסה גם על דירות ורכוש משותף.
להלן חלקי הרכוש המשותף הצמודים לדירות:
(א) לכל דירה בבית משותף צמוד חלק בלתי מסויים ברכוש המשותף של אותו בית משותף.
(ב) עסקה בדירה תחול גם על החלק ברכוש המשותף הצמוד אליה, ואין תוקף לעסקה ברכוש המשותף בנפרד מן הדירה; אין בהוראה זו כדי למנוע פעולה הבאה להקטין או להגדיל את שטח הקרקע שברכוש המשותף.
הוספת תגובה חדשה