איך חברות הניהול עובדות עם גביית כספים בלי לעבור על חוק המקרקעין?
חוק המקרקעין אומר במפורש שכל ועד בית צריך שיהיה לו חשבון בנק ואילו חברות הגבייה מעבירות את הכסף לחשבון פעם בחודש ולפעמים גם זה לא, האם זה חוק?
האם חוקי שחברת גבייה מנהלת חשבון ועד אצלה ולמעשה אם היא משמשת גם כחברת ניהול ואחזקה היא נותנת אשראי לבניין?
איך זה עובד בפועל? איך הכספים נכנסים לחשבון הוועד כאשר חברת הניהול היא זו שעושה את הגבייה?
האם חברות הגבייה באמת מנהלים הליכים כנגד סרבני תשלום?
איך הן מתמודדותם עם בעית התזרים במקרה שחלק מהדירות מאחרות בתשלום?
איך חברת הניהול תוציא קבלה על כסף שנכנס לחשבון אחר?
איך תבוצע סליקה לתשלום באשראי כשהכסף לא ייכנס לחשבון החברה הסולקת?
איך מתמודדים עם המעמ שחברה מסחרית חייבת לשלם לעומת וועד שלא צריך?
תשובה של חברת ניהול:
אני מקבלת מכל וועד קוד צפייה לחשבון (המשמעות היא שאני יכולה להיכנס לעו"ש מבלי הרשאות לביצוע פעולות), אני מבצעת את הגבייה לחשבון הוועד, כלומר במקום שאתה כוועד תתקשר לדייר, תרוץ לאסוף את התשלום, תפקיד אותו בבנק, תוציא מכתבי התראה, תהיה במעקב מי שילם ומי לא - אני עושה את זה. כשאני מוסרת לדייר את הפרטים להעברת התשלום, הוא מקבל את פרטי חשבון הוועד, לא את פרטי החשבון שלי.
כן, אנחנו מקבלים דמי ניהול חודשיים קבועים המשולמים מחשבון הוועד.
מה המוטיבציה? לשמור עליך כלקוח קבוע, להיות הכי טובים בתחום, להביא לקוחות נוספים מתוך מצוינות.
שאלת התזרים:
השאיפה היא לנהל את החשבון באופן כזה שתהיה בעו"ש כרית בטחון.
וכן כבר היו מצבים שעד שיישרנו קו בבניין והמתנו להכנסות מגביית חובות, חיכינו עם התשלום עבורנו באותו חודש.
לגבי אישורי התשלום:
אנחנו עובדים עם מערכת שבה כל בניין מנוהל בנפרד עם הכתובת שלו, רשימת הדיירים ומעקב התשלומים שלו, כך שברגע שדייר משלם התשלום מתעדכן במערכת ונשלח לדייר אישור תשלום למייל עבור תשלום דמי וועד הבית באותו בניין.
ההכנסה היא לחשבון וועד ולא לעסק ולכן לא יוצאות חשבוניות מס ואין מע"מ, זה לא עובר דרכנו.
על התשלום החודשי שהוועד משלם לנו עבור הניהול אני מוציאה בנפרד חשבונית מס קבלה.
תשובה מניסיון של ועד הבית
בעקרון, הם אמורים לדרוש העברת תשלום לחשבון הוועד. על זה משלמים להם.
מהנסיון שלנו אחרי כמה חברות ניהול- ברגע שעברנו לניהול עצמי, היתרות שלנו עלו משמעותית ( היינו גומרים חודש על אפס, היום מסיימים חטדש עם יתרה של כמה אלפים).
המסקנה שלי- לא הקפידו עם הגביה ואיפשרו להרבה דיירים להתחמק.
תשובה מהרשת
סוגיית חשבון הבנק: מה אומר החוק ומה קורה בפועל?
החוק: סעיף 16 לתקנון המצוי (שחל על רוב הבניינים שלא קבעו תקנון אחר) וחוק המקרקעין קובעים כי לנציגות הבית המשותף (הוועד) חייב להיות חשבון בנק על שמה, ובו יופקדו כספי הדיירים.
הפרקטיקה: כאן קיימים שני מודלים עיקריים של עבודה:
-
מודל א' (הנכון והמומלץ): חשבון ועד מנוהל.
החשבון רשום על שם "נציגות הבית המשותף ברחוב X".
חברת הניהול מקבלת ייפוי כוח לפעול בחשבון (מורשית חתימה), לעיתים בצירוף חתימת חבר ועד ולעיתים לבד (עד סכום מסוים).
הכסף נכנס ישירות מהדייר לחשבון הוועד.
חברת הניהול מושכת משם את שכרה פעם בחודש כנגד חשבונית. -
מודל ב' (הנפוץ והבעייתי): "חשבון ריכוז" / "פול" (Pool).
חברת הניהול גובה את הכסף לחשבון שלה (או חשבון נאמנות כללי) וממנו משלמת לספקים.-
האם זה חוקי? זהו "שטח אפור". אם בחוזה כתוב שהדיירים מסמיכים את החברה לגבות עבורם, זה תקף חוזית (דיני חוזים), אך זה עוקף את רוח חוק המקרקעין.
-
הסיכון: אם חברת הניהול פושטת רגל, כספי הבניין (שנמצאים בחשבון החברה) עלולים להיבלע בקופת הכינוס, והדיירים יאבדו את הכסף.
-
איך מתמודדים עם המע"מ? (ועד פטור, חברה חייבת)
זו אחת הנקודות הקריטיות.
ועד בית הוא מלכ"ר (מוסד ללא כוונת רווח) לצורך מע"מ, ולכן פטור מתשלום מע"מ על ההכנסות (מיסי הוועד).
חברת הניהול היא עוסק מורשה/חברה בע"מ וחייבת במע"מ.
איך זה עובד בפועל? החברה פועלת כ"צינור" (Trustee/Agent).
-
הפרדה חשבונאית
חברת הניהול מוציאה לדייר "קבלה" (ולא חשבונית מס) על סך התשלום המלא (נניח 400 ש"ח). קבלה זו מעידה שהכסף התקבל בנאמנות עבור הוצאות הבניין. -
חשבונית על דמי הניהול
מתוך ה-400 ש"ח, נניח ש-300 הולכים לחשמל/ניקיון (ללא מע"מ כי אלו הוצאות הוועד) ו-100 ש"ח הם רווח החברה.
החברה תוציא לוועד הבית חשבונית מס רק על ה-100 ש"ח (+מע"מ) שהם שכרה. -
הבעיה
אם חברת הניהול מוציאה חשבונית מס לדייר על כל הסכום (400 ש"ח), היא נאלצת לשלם מע"מ על הכל, מה שמייקר את דמי הועד ב-17% שלא לצורך. חברות מקצועיות לא עושות זאת.
סליקת אשראי לחשבון אחר
איך טכנית הכסף מגיע לוועד אם הסליקה נעשית דרך החברה?
-
מסוף סליקה ייעודי
חברות הסליקה (כמו משולם, יופיי, טרנזילה) יודעות לפתוח מסוף שהוא "פיצול תשלומים" או מסוף על שם הלקוח.
חברת הניהול מבצעת את הפעולה הטכנית, אך חברת האשראי (שב"א) מעבירה את הכסף (בניכוי עמלה) ישירות לחשבון הבנק שמוגדר במערכת – קרי, חשבון הוועד. -
גבייה מרוכזת
אם החברה גובה לחשבון שלה, היא מוציאה קבלה על "פיקדון" ומעבירה את הכסף בהעברה בנקאית מרוכזת לחשבון הוועד בסוף החודש.
4. גבייה מסרבני תשלום
האם הן באמת מנהלות הליכים?
-
כן, אבל בשם הוועד.
חברת הניהול אינה יכולה לתבוע דייר בשם עצמה על חוב ועד בית (אלא אם כן הומחתה לה הזכות בחוזה, מה שנדיר). -
התהליך
החברה שולחת מכתבי התראה, עורכי הדין של החברה מכינים את כתב התביעה למפקח על המקרקעין, אבל התובע הרשום הוא "נציגות הבית המשותף". החברה מנהלת את ה"כאב ראש", אך הכוח המשפטי נובע מהוועד.
בעיית התזרים ומתן אשראי ("האם החברה מממנת את הבניין?")
כאן יש הבדל בין שני סוגי חוזים:
-
חוזה "קוסט" (Cost + Fee)
הדיירים משלמים את ההוצאות בפועל + עמלת ניהול.-
במקרה זה, אם אין כסף בחשבון (כי דיירים לא שילמו), הספקים (מנקה, חשמל) לא מקבלים כסף.
חברת הניהול לא תממן מכיסה. היא תתריע לוועד שיש בור תזרימי.
-
-
חוזה "פיקס" (All Inclusive / "סל סגור")
חברת הניהול קובעת מחיר קבוע לדייר (למשל 400 ש"ח) ומתחייבת לספק שירותים מלאים בתמורה.-
במקרה זה, חברת הניהול לוקחת סיכון פיננסי. היא משלמת למנקה ולמעלית גם אם 3 דיירים לא שילמו.
היא אכן נותנת "אשראי" לבניין, והרווח שלה טמון ביכולת שלה לגבות את הכסף מאוחר יותר ולהתנהל ביעילות.
מודל זה נוח לדיירים אך מסוכן לחברות ניהול קטנות.
-
סיכום והמלצה
הדרך החוקית והבטוחה ביותר לעבוד היא:
-
חשבון הבנק הוא ע"ש הוועד בלבד.
-
זכויות החתימה הן של חברת הניהול + נציג ועד (פיקוח).
-
הסליקה מוגדרת טכנית להפקדה לחשבון הוועד.
-
חברת הניהול מוציאה חשבונית מס אחת בסוף החודש לוועד על דמי הניהול שלה בלבד.
שאלות נוספות
-
האם חברת ניהול חייבת לפתוח חשבון בנק נפרד לכל בניין?
-
תשובה: לפי חוק המקרקעין והתקנון המצוי, לכל נציגות בית משותף (ועד) חייב להיות חשבון בנק על שמה. המודל המומלץ והבטוח הוא שהחשבון רשום על שם הוועד, ולחברת הניהול יש ייפוי כוח לצפייה או לפעולות מוגבלות. מודל שבו הכסף נכנס לחשבון "פול" (חשבון החברה) נחשב בעייתי ומסוכן במקרה של פשיטת רגל של החברה.
-
-
איך מתבצעת גבייה באשראי לוועד בית מבלי לשלם מע"מ מיותר?
-
תשובה: ועדי בתים פטורים ממע"מ (מלכ"ר), בעוד חברות ניהול חייבות בו. כדי להימנע מתשלום מע"מ על מלוא הסכום, משתמשים במסוף סליקה עם "פיצול תשלומים" או מסוף המוגדר על שם הלקוח. הכסף מועבר מחברת האשראי (בניכוי עמלה) ישירות לחשבון הוועד, ולא לחשבון החברה. החברה גובה את המע"מ רק על דמי הניהול שלה באמצעות חשבונית נפרדת.
-
-
האם חברת הניהול משלמת לספקים אם דיירים לא שילמו ועד בית?
-
תשובה: זה תלוי בסוג החוזה. בחוזה "קוסט" (Cost+Fee), התשלום לספקים תלוי בכסף הקיים בקופה, ואם אין גבייה – אין תשלום. בחוזה "פיקס" (סל סגור), חברת הניהול לוקחת על עצמה סיכון פיננסי ומתחייבת לשלם לספקים ולתחזק את הבניין גם אם יש פיגור בתשלומי דיירים, כלומר היא מעניקה סוג של אשראי לבניין.
-
-
מי אחראי לתבוע דיירים סרבני תשלום – הוועד או חברת הניהול?
-
תשובה: בפועל, חברת הניהול מנהלת את התהליך (שליחת התראות, הכנת חומרים משפטיים), אך התביעה עצמה אצל המפקח על המקרקעין מוגשת בשם "נציגות הבית המשותף" (הוועד). לחברת הניהול אין בדרך כלל זכות תביעה עצמאית נגד דייר אלא אם הומחתה לה הזכות חוזית.
-
-
האם חברת הניהול מוציאה חשבונית לדייר על תשלום ועד הבית?
-
תשובה: לא. מכיוון שהכסף מיועד לקופת הוועד (שהוא מלכ"ר), חברת הניהול מוציאה לדייר "קבלה" או אישור תשלום בלבד המעיד שהכסף התקבל בנאמנות. חברת הניהול מוציאה חשבונית מס אחת מרוכזת לוועד הבית רק עבור דמי הניהול שלה (הרווח שלה).
-
הרחבה לחברים
מאמרים בנושא
"ועד-בית ישראל" - פורטל שמטרתו לסייע בניהול בתים משותפים בישראל
"ועד-בית ישראל" זהו פורטל שמטרתו לסייע בניהול בתים משותפים בישראל.
פלטפורמה דיגיטלית שמיועדת לוועדי בתים, דיירים בבית משותף, בעלי דירות בבית משותף, ספקי שירות ואנשי תחזוקה המתמחים במערכות שבבית המשותף ונותני שירות לדיירים בכל עניין. ומטרת הפרוייקט הגדולה היא לייעל את התקשורת, הניהול והחיים המשותפים בבניין.
הוספת תגובה חדשה