מהו הרוב הדרוש להוספת שער חשמלי ברחבת ההצלה, במקרה שאין תשתית חשמל?

מהו הרוב הדרוש להוספת שער חשמלי ברחבת ההצלה, במקרה שאין תשתית חשמל?

הצבת שער חשמלי חדש (שלא היה קיים לפי התכנית )

בדרך כלל להצבת שער חשמלי בחניה/ברכוש המשותף נדרש רוב של 51% מבעלי הדירות, כל עוד יש היתר בנייה והשער אינו פוגע בזכויות יסוד של דיירים אחרים. 
היעדר תשתית חשמל כשלעצמו לא משנה את אחוז הרוב, אבל יכול להשפיע על הצורך בהיתרים נוספים ועל העלויות המשותפות.​

מה אומר הדין לגבי שער חשמלי

במדריכים המבוססים על חוק המקרקעין והתקנון המצוי מצוין במפורש כי הקמת שער חשמלי בחניה ברכוש המשותף מחייבת החלטה ברוב של 51% מבעלי הדירות בבית, והרוב הזה מחייב גם בתשלום.​

ברוב המקרים הקמת שער כזה נחשבת שינוי ברכוש המשותף הדורש גם היתר בנייה מהרשות המקומית, ולכן ההחלטה באסיפה היא תנאי, אך אינה מחליפה את ההיתר.​

משמעות היעדר תשתית חשמל

אם אין תשתית חשמל ברחבת ההצלה, הוספת השער תחייב גם ביצוע עבודות תשתית (כבל, לוח, מונה וכדומה), שנחשבות בדרך כלל חלק מאותה יוזמה ברכוש המשותף ולכן אינן מעלות את הרוב הנדרש מעבר ל־51% מבעלי הדירות, אלא אם מדובר למעשה בתוספת בנייה מהותית אחרת.​

יחד עם זאת, מאחר שרחבת הצלה קשורה גם לדרישות כיבוי אש ותכנון ובנייה, חובה לבדוק שהשער ותשתית החשמל עומדים בתקנות הנגישות והפינוי (למשל אפשרות פתיחה במקרה חירום), אחרת גם החלטת רוב לא תכשיר את המעשה.​

המלצות מעשיות

• לבדוק בתקנון הבית המשותף אם יש הוראה מיוחדת לגבי שערים, חניות ורחבת ההצלה; 
  אם אין – חל התקנון המצוי והרוב הנדרש יהיה 51% מבעלי הדירות.​
• לפני קבלת החלטה באסיפה, כדאי לקבל חוות דעת מהנדס/יועץ בטיחות ולקבל אישור עקרוני מהועדה המקומית או מאגף כיבוי אש, כדי לוודא שהשער אינו חוסם דרך מילוט או פוגע ברחבת ההצלה.​

מה ההלכות החוקיות לגבי שימוש ברחבת הצלה לבית משותף

באופן עקרוני רחבת ההצלה בבית משותף היא חלק ממערך דרכי הגישה והיערכות לכוחות כיבוי והצלה, ולכן חייבת להישאר פנויה, נגישה ובטוחה בכל עת, ולא ניתן להפוך אותה לשטח שימוש פרטי או לשימוש שמקשה על גישת כבאית ופינוי דיירים. 
כל שימוש בה (חניה, הצבת מחסנים, שערים, עמודי חסימה וכדומה) חייב לעמוד בדרישות חוקי התכנון והבנייה, הוראות רשות הכבאות והתקנון של הבית המשותף.​

מהי רחבת הצלה/היערכות

• בתקנות התכנון והבנייה ובמסמכי כיבוי אש מוגדרת "רחבת היערכות" או "רחבת כיבוי אש" כרחבה שנועדה לעמידת רכבי הכיבוי ולהצבת סולמות ואמצעי חילוץ בשעת חירום, כחלק מדרכי הגישה והיציאה מהבניין.​
• המשמעות המעשית היא שהרחבה חייבת להיות פנויה ממכשולים, ברוחב ובעומק מספקים, ובגישה ישירה מהכביש הציבורי, כדי לאפשר הגעה ופעולה מהירה של כבאית.​

שימושים מותרים ואסורים

• אסור להשתמש ברחבת ההצלה כשימוש פרטי קבוע (חניה פרטית, גינון חוסם, מחסן, גדר קבועה וכו') אם הדבר מצמצם או חוסם את האפשרות לרכבי כיבוי או פינוי דיירים, גם אם מדובר ברכוש משותף של כל הדיירים.​
• כל שינוי פיזי ברחבה (הצבת שער, עמודים, מחסומים, סככות וכדומה) מחייב בדיקה מול יועץ בטיחות אש ואישור הרשויות, ולעיתים גם היתר בנייה, כדי לוודא שאינו פוגע בתקנות דרכי מילוט וגישה לכוחות הצלה.​

הקשר לדיני בית משותף

• גם אם רוב בעלי הדירות מסכימים לשימוש מסוים ברחבת ההצלה, הסכמה זו אינה גוברת על הוראות חוקי התכנון והבנייה וחוקי כיבוי אש, ולכן החלטה הסותרת הוראות אלה תהיה בלתי חוקית ולא אכיפה.​
• ככל שמבקשים לעשות שימוש "משותף" ומוגבל (למשל חניה מסודרת שאינה חוסמת תמרון), מומלץ לקבל החלטה באסיפה, לעגן אותה בפרוטוקול, ולוודא באמצעות חוות דעת מקצועית שהשימוש עומד בדרישות כיבוי אש והעירייה.​

הבהרה:
המאמר הוכן ע"י מערכת AI שסורקת את הרשת וגם את האתרים הציבוריים של משרד המשפטים ואין בו כדי להוות במקום ייעוץ משפטי מוסמך.
המידע באתר הוא לשם הגדלת המודעות והחשיבות בנושא, כל קהילה שמרגישה צורך לבצע שער חשמלי בכניסה לאזור החילוץ והחירום, עליהם לקחת ייעוץ משפטי והנדסי המתיר להם לעשות זאת.