לעתים אנו נתקלים במצב בו הזכוכית פתאום נשברת, המצב מסוכן ביותר כאשר מדובר בקומות העליוניות בבניין רב קומתי.

האם זהו כשל ספונטני? האם יש בכלל מושג כזה כשל ספונטני?

לעיתים רחוקות אנו רואים כשלים בזכוכית הנובעים מסיבות שאינן ברורות. לכשלים שכאלה אנו בד"כ קוראים כשל ספונטני כי אנחנו ממש לא יכולים להסביר את זה, לעתים בעגה המקצועית זה יקרא התנפצות, היפרדות, התנתקות, גליות, פריחה וכדומה.

ראשית, נבדיל בין פגמים בזכוכית לכשלים בזכוכית. 
פגמים בזכוכית, מרביתם מופיעים בתקן ישראלי 938 חלק 2 – לוחות זכוכית שטוחה שקופה

הכשלים האופייניים והשכיחים בזכוכית הינם:

  • היפרדות זכוכית (blow in) - נובעת בזכוכית רבודה (בשפת הענף נקראת "טריפלקס"), לרוב, זוג שמשות המודבקות ביניהן באמצעות יריעת הדבקה. 
    תופעת ההיפרדות מתרחשת במצב שבו שכבה אחת או שתי שכבות של הזכוכית נפרדות משכבת הביניים, התופעה עלולה להופיע כאשר פאות הזכוכית חשופות ולרוב באזורים בעלי תנאי סביבה קשים או מחדירת לחות. 
    תקן ישראלי 1099 חלק 1.1 מתריע על הנושא ומציין שיש להתחשב בתופעה זו בקביעת אופן הזיגוג.
  • הינתקות (delamination) - נובעת בזכוכית רבודה, מצב שבו שכבת זכוכית ניתקת משכבת הביניים קרוב לשפת הלוח, לרוב בגלל חדירת גורם זר בתהליך הדבקת השמשות.
    התנתקות שמשה מהזיגוג - לרוב נובעת כתוצאה מרשלנות / מכשל ביצועי או חוסר זיגוג מתאים או תקני בין השמשה למסגרתה.  
    תקן 1099 חלק 2 מתייחס לתכן הזיגוג בשמשות הממסגרות בכל היקפן ומטרתו אטימה יעילה נגד חדירת מים ואוויר בין המסגרת לשמשה. 
    עומק המגרע (Rd) של הזיגוג כלפי המסגרת ייקבע ע"פ מידות צלע השמשה הארוכה כמוגדר בתקן.
  • התנפצות - התנפצות זכוכית יכולה לנבוע ממספר סיבות, כגון אי התאמת סוג השמשה לאלמנט, עובי שאינו מתאים ואינו עומד בהטרחות הנדרשות ע"ג הזכוכית, חוסר חיסום השמשה במידות הצורך, ומושג הנקרא שבר ספונטני.
    כאמור, שבר ספונטני הינו תופעה המתרחשת באופן פתאומי, ללא כל קשר לעומס המופעל על הזכוכית. 
    ייתכן ונוכל לראות זאת בשמשות שאינן חשופות כלל לתנאי חוץ ועומדות שנים בפני עצמן, ובבוקר אחד השמשה מנופצת. אז מה הסיבה לכך?

 

סיבות לשבר ספונטני

שבר ספונטני מתרחש רק בזכוכיות מחוסמות. 
השבר נוצר באופן פתאומי וללא כל סיבה גלויה, ייתכן והתופעה התרחשה כתוצאה מנזק שנוצר במהלך ייצור השמשה  כגון שריטה  או פגיעה מקומית בפני הלוח ע"י גוף חד (לרבות "התזת חול" בשפת העם), אפילו כתוצאה מפגם קטן שאינו נראה לעין ויכול לגרום לשבר הספונטני להתעורר במהלך שנותיה של השמשה.

זיהום במהלך החיסום של אחד מחומרי הגלם על ידי מולקולת ניקל סולפיד NiS יכול גם סיבה לשבר ספונטני. 
תהליך החיסום גורם לשמשה לקבל חוזק משמעותי באמצעות חימום בטמפרטורה גבוהה וקירור מהיר, בתהליך חיסום זכוכית אשר מכילה מולקולת ניקל סולפיד, תקובע המולקולה במצב של כיווץ ולא תחזור למצבה הטבעי אך תמיד תשאף "להשתחרר". 
השחרור יכול לקרות כתוצאה מהפרשי טמפרטורה או תזוזה מינורית. 
בעת חזרת המולקולה למצבה הטבעי- עלולה להתפתח תופעת השבר הספונטני.

כדי להתמודד עם התופעה שהוזכרה למעלה, מעבירים את הזכוכית בתהליך חיסום בשיטת טבילה בחום Heat Soak Test  - מטרתו לשחרר את המולקולה התוקפת במידה וחדרה לחומר הגלם של הזכוכית על ידי חימום מבוקר בתנור בשאיפה שתתפוצץ ותעלם בתנור, התהליך אינו מונע ב-100% את התופעה, אך מפחית אותה באופן ניכר.

בארץ ישנו מפעל יחיד המייצר זכוכית- פניציה תעשיות זכוכית שטוחה, המפעל עומד בסטנדרטים בינלאומיים ומבקר את תהליך הייצור בדגש על אפשרות חדירת המולקולה בזכוכית באמצעות גלאי מתכות ומגנטים, וגם מונעת כניסה למפעל של פחיות שתיה העשויות אלומיניום ומכילות את המולקולה התוקפת.

כאמור לעיל, כשלים בזכוכית מתרחשים ויתרחשו תמיד. 
ההסתברות הסטטיסטית ע"פ תקן 1099 חלק 1.2 הינה 8 לוחות לכל 1000, אך אין סטטיסטיקה רשמית עבור כשל מסוג שבר ספונטני בלבד.

 

על המחבר

התמונה של גלעד אורן
 
גלעד אורן, מהנדס מבנים המתמחה בטכנולוגיה של זכוכית ואלומיניום תוך מתן דגש על עריכת אנליזות וחישובים סטטיים לאלמנטים ולמערכות שונות בענף.

שאלות ותשובות בעניין שנאספו ברשת

שאלה:

לפני כחצי שנה נכנסתי לדירה חדשה אותה רכשתי מיזם שהפעיל קבלן מבצע וקבלני משנה.
לפני כשבועיים התנפצה זכוכית ה"ויטרינה" שלי ללא כל פגיעה או חבלה בה. 
(מכונה בשפה המקצועית "SOKING HEAT") עפ"י קבלן הזכוכיות אין לו אחריות על הנושא ועלות התיקון היא באחריותי כדייר.
האם הדבר נכון?

תשובה מעורך דין:

רק אם תוכיח עוולה כלשהי של קבלן החלונות תוכל לתבוע אותו על פי פקודת הנזיקין. 
עליך לבדוק האם סוג החלון שהותקן אצלך בדירה הוא הסוג עליו סוכם בחוזה ואם לא- תוכל לתבוע אותו בעילה של הפרת חוזה.
כמו כן, באם אתה דייר בדירה חדשה לגמרי, פעמים רבות בשנה הראשונה ישנה "אחריות קבלן", במסגרתה הקבלן עצמו אחראי לתקן כל נזק אשר ייגרם לדירה. 
לצורך כך הייתי ממליצה לך לבדוק את החוזה בינכם על נספחיו ולראות מה מכוסה ומה לא.
אפשרות נוספת- באם יש לך ביטוח פרטי המספק אחריות לנזקי רכוש, תוכל להפעיל את הביטוח ולקבל החזר על עלות תיקון החלון.

בהצלחה,
שירי גליקמן, עו"ד
אלמוג-שפירא, משרד עורכי דין