תפקיד מערכת החשמל בבניין הוא להעביר את האנרגיה החשמלית ממקור ההזנה של המבנה ועד לצרכנים, תוך הגנה מרבית מפני התקלות האופייניות לשימוש באנרגיה חשמלית - התחשמלות וקצר חשמלי.
בבסיסה, מורכבת מערכת החשמל בבניין משלושה סוגי רכיבים:
- מוליכים: בדרך כלל חוטי נחושת או אלומיניום שתפקידם להוליך את הזרם החשמלי.
- מערכות הגנה: אלו הם לוח החשמל ומערכת ההארקה.
- אביזרי קצה: אלו הם האביזרים המהווים את הממשק בין מערכת החשמל לבין המשתמשים בה.
מערכת החשמל מאפשרת חיבור של מגוון מכשירי חשמל על ידי שקעי מתח או על ידי חיבור ישיר לכבלי המערכת.
חיבור ישיר, שלא באמצעות שקעים, מתבצע עבור מערכת התאורה והמיזוג אוויר, מערכות חשמליות משניות נוספות ומכשירי חשמל נייחים כגון מנועים חשמליים לפתיחה של תריסים ודלתות, קולטי אדים, דודי חימום חשמליים וכדומה.
רוב מערכות החשמל פועלות בזרם חילופין, בתדר 50 הרץ ובמתח פאזי 220 וולט.
צריכת החשמל משתנה בין מכשירים שונים הצורכים כמות שונה של זרם חשמלי.
מערכת ההזנה הראשית של ספקי החשמל היא תלת פאזית אולם החיבור לבניינים או לחלקים מהם יכול להיות חד-פאזי, דו-פאזי (בארצות הברית, לדוגמה) או תלת-פאזי.
עם זאת, רוב מכשירי החשמל הביתיים הם חד-פאזיים.
כאשר מערכת החשמל הביתית היא תלת-פאזית מתבצעת חלוקת מכשירים בין הפאזות בצורה מאוזנת על מנת שמכשירים הצורכים כמות גדולה של זרם לא יפילו את כל המערכת במצב של עומס יתר.
מוליכי החשמל עוברים מנקודות הקצה בשקעים או במכשירים המיוחדים, דרך הקירות והרצפות, עד לארון החשמל הביתי ובו לוח חשמל.
כל ארונות החשמל מחוברים אל ארון החשמל הראשי של הבניין דרך מוני צריכה וממנו אל שנאיים ואל מערכת החשמל העירונית.
בארון החשמל המקומי קיימת החלוקה לפאזות ועבור כל קבוצת שקעים השייכים לפאזה מסוימת, מערכת כבלי חשמל נפרדת.
מכשירי חשמל תלת-פאזיים מחוברים לשקעים תלת-פאזיים המספקים כמות גדולה יותר זרם.
חיווט מוליכי החשמל בקירות חייב להקפיד על מספר כללים שמטרתם הקלה על הבנייה, הקלה על תחזוקתה השוטפת של המערכת, ומניעת אסונות.
ככלל, כל מוליכי החשמל בבניין חייבים לעבור במספר המקומות המצומצם ביותר האפשרי.
כיוונם בתוך הקירות חייב להיות אנכי, מהרצפה או התקרה ועד לשקעים או נקודות הביקורת.
בין נקודות ביקורת הנמצאות בקיר (ומכוסות על ידי מכסה עגול לרוב, צבוע בצבע הקיר) יכולים לעבור חוטים נוספים.
חיווט תקין מקל על מציאת מסלולי הכבלים בקירות כאשר יש צורך בשיפוץ, תיקון כלשהו או צורך בהשחלה של כבלים נוספים.
כמו כן, הוא מאפשר לדעת באילו מקומות בקיר ניתן לקדוח בבטחה ללא חשש שהמקדח יפגע בכבל חשמלי כלשהו.
עקרונות אלה נכונים גם לגבי מערכות חשמליות נוספות כגון התאורה, התקשורת ועוד.
בכל מבנה חייבת להימצא גם אלקטרודה תת-קרקעית שתפקידה לאפשר הארקה למערכת חשמל.
מכל שקע קיים חיבור לכבל הארקה מרכזי העובר בבניין ומגיע עד האדמה.
אל כבל ההארקה מתחברת גם מערכת קליטת ברקים, אם קיימת, על גג הבניין.
ארונות החשמל הקומתיים וכן הארון הציבורי הראשי של הבניין מאפשרים שליטה על כיוון התאורה בבניין באמצעות אוטומטים להשהיית תאורה ושעוני שבת שבאמצעותם ניתן לכוון את זמני ההדלקה והכיבוי של תאורת לובי הכניסה, החניון, הגינה וכדומה, וזמני השהיית תאורה באזורים פנימיים כמו חדרי המדרגות והלובי הקומתי.