מה עושים במקרה שבו הוחלט על שיפוץ וישנו דייר שמסרב לשלם

חשוב קודם כל להקפיד על תהליך החלטה נכון שעומד בתקנון הבניין.
כלומר, כדי שההחלטה תהיה חלוטה ומחייבת, חייבים לתמוך בה 2/3 מבעלי הדירות או מיופה כוחם.
יש להוציא ולפרסם פרוטוקול ישיבה והחלטה מסודר.
הדוקומנט הזה יהיה חלק מתיק תביעה במידה וישנו סרבן תשלום.
אבל גם אם לא עשיתם זאת, יש מה לעשות.

במקרה שישנו דייר שמסרב להשתתף בהוצאת השיפוץ יש לברר איתו את מהות הסירוב
החלטה חלוטה הינה החלטה שמחייבת את כל הדיירים, ואם ישנו דייר שמסרב בגלל שאין לו כסף, הדבר צריך להיות מובא להחלטת כל הדיירים, אז מה עושים, איך מתנהלים עם חוב באופן שיהיה אפשר לתבוע את החוב במידת הצורך?

אם העניין מגיע לערכאות משפטיות, הם ידרשו לראות שהתביעה היא בתום-לב, וכן נעשו כל הצעדים ההכרחיים ואפילו יותר מכך כדי להימנע מהגשת תביעה.
אציין שתביעה בסופו של דבר היא פיתרון לא טוב להתנהלות מול שכנים שכן תביעות משפטיות הורסות לגמרי את כל התחושה והאווירה הטובה שהיתה בבניין ועלולה לגרום למשבר חמור בקשר שבין השכנים לבניין.
תביעה משפטית צריכה להיות מוצא אחרון, וכך זה גם צריך להיראות אצל המפקחת על המקרקעין

יצרתי נוסחת שלבים, על סמך ניסיון גבייה של הרבה שנים, שהוכיח את עצמו. 
קודם כל ניהול חוב הוא לא עניין של אגו וצריך לעשות אותו בסבלנות ובסובלנות
כדאי להבין את מהות הסירוב לפני שמתחילים לדרוש את הכסף, וגם אז צריך לנהל זאת באופן שלא יצור אנטוגוניזם והתנגדות נוספת.
מיותר להזכיר, שכשקובעים תביעה, בד"כ זה נקבע לחצי שנה עד שנה מאוחר יותר, לכן ניהול בקשת חוב יכולה לחסוך את הכאב ראש של תביעה.

להלן תכנית בשלבים שיצרתי מתוך ניסיון:

1. מוודאים שישנו פרוטוקול ישיבה מסודר, אם אין רושמים אותו בדיעבד
2. מפרסמים את הפרוטוקול, אם פורסם כבר, מפרסמים שוב. ומחכים שבועיים
3. מוציאים מכתב רשמי מועד-הבית לכל חייב, עם ציון האפשרויות לתשלום. ומחכים שבועיים
4. מוציאים מכתב תזכורת רשמי מועד-הבית לכל חייב ומציינים שזאת תזכורת שנייה. ומחכים שבועיים
5. מוציאים מכתב תזכורת רשמי מועד-הבית לכל חייב ומציינים שזאת תזכורת שלישית עם ציון התאריכים של המכתב הראשון והשני. אפשר לציין במכתב הזה שאם לא יתבצע תכנון או הודעה על נכונות לשלם את החוב, אזי ועד-הבית יצטרך סיוע משפטי שיעלה כסף, וכיון שלא מדובר בעניין שבין הדייר לועד אלא בין הדייר לכלל הדיירים, מחובתו של ועד-הבית לפרסם ולהסביר את ההוצאה המיותר מעבר לתכנון המוקדם.
   מחכים שבוע.
6. מוציאים מכתב לכלל הדיירים, שמודיע שבשל התעקשות הדייר שלא לשלם את החוב, הבניין עלול להימצא במצב לא נעים שבו ועד-הבית נאלץ לאיים בתביעה על החייב. לשם כך ועד-הבית לוקח סיוע משפטי שכמובן ילקח מהתקציב.
   יש לציין במכתב לדיירים את מספרי הדירות החייבות, וגודל החוב של כל דירה.
   אפשר גם לציין שאם הדייר רוצה, זכותו לבקש מכלל הדיירים לא לשלם את החוב, וזכות הדיירים לפי התקנון לאשר לו את זה. תפקיד ועד-הבית הוא רק לבצע את החלטת הדיירים.
   מפרסמים ומחכים שבוע עד שבועיים
7. לוקחים ייעוץ משפטי, שגם לו ישנם המלצות לגבי תהליכי גבייה, סביר להניח שהתהליך הזה כבר כולל חלק מהעצות של הייעוץ המשפטי, הם כנראה ירצו לשלוח לחייב מכתבי התראה לפני נקיטת צעדים

8. ואם אין ברירה הולכים לתביעה אצל המפקחת על המקרקעין, במידה שזה קורה כתב התביעה צריך להכיל את החוב כולל הריבית עד ליום התביעה, הוצאות הייעוץ המשפטי, ימי עבודה של גזבר ועד-הבית שניהל את התהליך ויגיע לייצג את הבניין ביום התביעה.
    

   אם הכל נעשה כהלכה ולפי השלבים הללו, אין לדייר שום סיכוי לקבל הסכמה לאי-תשלום

   אחרי החלטת המפקחת, ניתן גם להתחיל בתהליך של הוצאה לפועל
   
   מניסיון זהו תהליך שדורש סבלנות, אבל הוא מביא את הדיירים להבין את ועד-הבית ולתמוך בו, וזה גם יוצר לחץ אצל סרבן החוב, לחץ שיכול לחסוך את הכאב ראש הזה, ועדיין לשמור עד כמה שאפשר על יחסי שכנות נאותים.

   בהצלחה.